בג"ץ 5748-23 בג"ץ 5748-23

1.העותר יליד 1986, תושב שכם, נעצר ביום 14.12.2022 וביום 18.12.2022 נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לחברות, פעילות ומתן שירות לארגון עוין חמאס; ולפגיעה בביטחון האזור וצה"ל, אולם הכחיש את המיוחס לו.

נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כשישה חודשים, בקיזוז ימי מעצרו, החל מיום 22.12.2022 ועד ליום 13.6.2023 (להלן: הצו הראשון). ביום 15.1.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון; וביום 20.3.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

2.ביום 12.6.2023, לאחר שהשתכנע כי מסוכנות העותר לא קהתה, הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה נוספת של שישה חודשים, החל מיום 13.6.2023 ועד ליום 12.12.2023 (להלן: הצו השני). ביום 19.6.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני; וביום 26.7.2023 החליט בית המשפט הצבאי לערעורים לקצר את המעצר קיצור שאינו מהותי, עד ליום 12.10.2023.

על כך נסבה העתירה דנן.

3.עמדת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השני, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "פעיל חמאס, אשר עומד בקשר עם פעילי חמאס צבאיים מחוץ לאזור מגוריו, אשר חשוד כמי שמקדם פעילות צבאית ושהייתו בשטח מסכנת את בטחון האזור".

עם זאת, בעקבות שיח ושיג שקיימנו עם גורמי הביטחון ובו הצגנו שאלות וביקשנו הבהרות, הצהירו המשיבים כי ככל שלא יתקבל מידע בטחוני שלילי חדש לגבי העותר ולא ישתנו הנסיבות, אין בדעתם להאריך את הצו המנהלי מעבר לצו הנוכחי.

4.לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי לגבי הצו הנוכחי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, בשל המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית בכפוף לאמור בסעיף 3 סיפא לעיל.