בג"ץ 5766/05 מוחמד לבאד זניד נ. שר הפנים

1.בהמשך להחלטתי מאמש, הוגשה היום "עתירה מנהלית" ועמה הוגשו "בקשה דחופה ביותר למתן צו עשה" ו"בקשה דחופה לצו ביניים". בבקשות האמורות, לא צוין כי בית המשפט מתבקש לשקול מחדש את החלטתו מאמש.

2.עיקר לענייננו היא הבקשה למתן צו-עשה. זהו העיקר, משום שבבקשה הדחופה לצו ביניים צוין כי אם ייעתר בית המשפט לבקשה לצו עשה, הוא מתבקש ליתן צו ביניים האוסר על גירושו של העותר מגבולות המדינה.

3.אשר לבקשה לצו עשה: הבהרתי עוד אמש, כי אין אני רואה מקום להורות למשיבים "להחזיר לאלתר את העותר 1 לתוככי גבולות מדינת ישראל". על פי המתואר הפעם "כידוע, שהות אזרח ישראלי בגבולות ובמחיצת הרשות הפלשתינאית היא גזר דין מוות על חייו. מיד עם הסגרתו של העותר הצליח העותר להתקשר למשפחתו ולספר להם בקצרה על מעללי אנשי הרשות וזעק לעזרה דחופה ומיד קו הטלפון שבאמצעותו דיבר העותר נותק". למעשה, הבקשה היא כי בית המשפט יורה על פעולה משטרתית או צבאית לשם החזרת העותר לישראל. לצו זמני כזה אין מקום, ועל כן דחיתי אתמול את הבקשה לצו עשה.

4.משנדחית הבקשה למתן צו-עשה, אין עוד מקום לבקשה לצו ביניים הנשענת, כמבואר, על הבקשה לצו-עשה.

5.לא מן המותר להוסיף, כי הפרקליטות טוענת, בתגובתה, כי מי שהיא מכנה "העותר", הנחזה להיות מוחמד לבאד זניד, הוא למעשה, אדם בשם אחמד אבו בכרא אל זניד, נושא תעודת זהות ישראלית, המוכר לרשויות כאדם העוסק בהברחות טבק וסיגריות. אודה ואתוודה: לא הצלחתי להבין מן התגובה מי היה זה שגורש אתמול מן הארץ – מוחמד לבאד זניד, או אחמד אבו בכרא אל זניד. אם השני הוא שגורש, נשאלת השאלה מדוע גורש אדם בעל תעודת זהות ישראלית, אם אכן כך ארע. לא על פרשת זהותו של "העותר" משתיתה אני החלטתי זו, אלא על כך שאין מקום לצו-עשה. עם זאת, מצפה אני כי בתגובה לגוף העניין, תתייחס הפרקליטות לשאלה מי גורש מישראל ומדוע.

6.הבקשות החוזרות לצו-עשה ולצו ביניים נדחות. עם זאת, לנוכח הטענות המועלות בעתירה, אני מורה על קביעת העתירה בדחיפות בפני הרכב במהלך השבוע הבא. תגובה משלימה של המשיבים תוגש לא יאוחר מ- 24 שעות עובר לדיון.