פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5772/01 יוסף ציביאק ע'י דוד ציביאק נ. עיריית תל אביב יפו

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · ערר על ארנונה כללית - דרך השגה על החלטת ועדת עררעתירה לבג"ץ נגד החלטת ועדת ערר לארנונה כללית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים, תושבי תל-אביב, עתרו לבג"ץ נגד החלטת ועדת ערר שדחתה את עררם על חיוב בארנונה. בית המשפט קבע כי הדרך הנכונה לתקיפת ההחלטה היא ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי סעיף 6(ב) לחוק, ולכן אין מקום לדון בעתירה לגופה.

העובדות

העותרים, תושבי תל-אביב, חלוקים עם העירייה על חיוב בארנונה. לאחר שהשגתם נדחתה עררו לפני ועדת ערר, שדחתה את עיקר טיעוניהם. העותרים העמידו את החלטת ועדת הערר לבחינה בעתירה לבג"ץ.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לתקוף בעתירה לבג"ץ החלטת ועדת ערר לארנונה כללית, או שיש להשיג עליה בערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים?

הלכות

  1. 1

    דרכם של עוררים לתקיפת החלטת ועדת ערר לארנונה כללית היא ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים, ואין מקום שבג"ץ ידון בטענות העותרים

    ״דרכם של העותרים לתקיפת החלטתה של ועדת הערר אינה הדרך הנכונה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ארנונה כללית
  • ועדת ערר
  • בית-המשפט לעניינים מינהליים
  • ערעור
  • עתירה
  • בג"ץ
  • תושבי תל-אביב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

5772/01

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופטת מ' נאור

העותרים:

1. יוסף

ציביאק ז"ל ע"י דוד ציביאק

2. רחל ציביאק ע"י דוד ציביאק

3. דוד ציביאק

נ ג ד

המשיבה:

עיריית תל-אביב-יפו

עתירה למתן צו על-תנאי במעמד צד אחד

פסק-דין

העותרים, תושבי תל-אביב, והמשיבה - עיריית תל-אביב-יפו - חלוקים ביניהם על תשלומי ארנונה שהמשיבה חייבה בהם את העותרים והעותרים כופרים בחבותם מטעמים אלה ואחרים. העותרים השיגו על תשלומי הארנונה שחוייבו בהם, ומשנדחתה השגתם עררו על חיובם בארנונה לפני ועדת הערר שמונתה לדבר. ועדת הערר דחתה את עיקרי טיעוניהם של העותרים, ובעתירה שלפנינו העמידו העותרים את החלטתה של ועדת הערר לבחינה על-ידינו (לאמיתם של דברים החלו העותרים בהליכים קודם שנתקבלה החלטתה של ועדת הערר, ואולם משנתקבלה החלטתה של ועדת הערר, העומדת לדיון היא החלטה זו).

דרכם של העותרים לתקיפת החלטתה של ועדת הערר אינה הדרך הנכונה.

כהוראת סעיף 6(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 ( החוק ), רשאים העוררים לערער על החלטתה של ועדת הערר לפני בית-המשפט לעניינים מינהליים. דרכם של העותרים חייבת אפוא להיות על דרך של ערעור לבית-המשפט לעניינים מינהליים, וממילא אין מקום כי הבג"ץ יידרש לטענותיהם. כך באשר לערעור גופו וכך באשר לסעדי ביניים שהעותרים מבקשים לעצמם. אכן, סעיף 6(ב) שלחוק קובע כי ערעור לפני בית-המשפט לעניינים מינהליים יוגש תוך 30 יום מיום מסירת ההחלטה למערער, ומתוך שידענו כי החלטתה של ועדת הערר

ניתנה ביום 18.8.03 הדעת

נותנת כי חלף-עבר המועד להגשת ערעור. ואולם, בתיתנו דעתנו לשיבושים שחלו בהליכים

עד כה, חזקה על עיריית תל-אביב-יפו כי תסכים להארכת המועד להגשת ערעור, וחזקה על

בית-המשפט לעניינים מינהליים כי יידרש לערעור לגופו גם אם יוגש באיחור; והכל, כמובן,

אם יוגש הערעור במועד הקרוב. בין כך ובין אחרת, דרכם של העותרים פונה אל

בית-המשפט לעניינים מינהליים, ולא אל בג"ץ ומכאן שדין עתירתם כי תידחה.

מטעמים שהבאנו לעיל אנו מחליטים לדחות את

העתירה.

היום, י"ב בתשרי תשס"ד (8.10.2003).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1דרכם של עוררים לתקיפת החלטת ועדת ערר לארנונה כללית היא ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים, ואין מקום שבג"ץ ידון בטענות העותרים