בג"ץ 5797-18 בג"ץ 5797-18

השופט א' שטיין:

1.במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשו סעדים שונים בהקשר של מה שתואר כהפליה לרעה בהפנייתם של מקבלי הפטור משירות צבאי לשירות לאומי-אזרחי. לטענת העותר, בני הציבור החרדי מופלים בכגון דא לרעה בהשוואה למגזרים אחרים המקבלים פטורים משירות חובה בצה"ל.

2.ביום 1.9.2022 הגישו המשיבים בקשה להארכת מועד ובה תיארו את ההתפתחויות האחרונות שחלו בנוגע לפטור משירות צבאי שניתן לציבור החרדי, וכן בנוגע לשינויי חקיקה רלבנטיים בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014. בין היתר, ציינו המשיבים כי הסדר דחיית השירות לתלמידי ישיבות, אשר נקבע בפרק ג'1 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: פרק ג'1), פקע ביום 30.6.2023, וכי כיום חל ההסדר אשר נקבע בהחלטת ממשלה מס' 682 (להלן: החלטת הממשלה), בה נקבע, בין היתר, כי "בשים לב לפקיעת פרק ג'1 [...] לא יינתנו דחיות שירות חדשות ולא יוארכו דחיות שירות שניתנו [...] ואולם בהינתן כוונת הממשלה לגבש הסדר חקיקתי חדש, הממשלה מנחה את שר הביטחון להנחות את צה"ל [...] כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות".

3.בהחלטתי מיום 3.9.2023 ציינתי כי מהודעת המשיבים עולה כי התשתית המשפטית עליה מבוססת העתירה השתנתה באופן מהותי, וכי על-פניו מדובר בשינוי אשר מצדיק את מחיקתה של העתירה, תוך שמירת טענות העותר. בהתאם לכך, הוריתי לעותר להודיע האם הוא עומד על עתירתו.

4.בהתאם להחלטתי, הודיע העותר כי על-אף השינוי בתשתית המשפטית הוא עומד על עתירתו. לטענת העותר, גם לאחר פקיעתו של פרק ג'1 קיימת הפליה בין אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, אשר מצדיקה את בירור העתירה במתכונתה הנוכחית. כן נטען כי ישנן עתירות תלויות ועומדות נגד החלטת הממשלה, כך שאין בהחלטת הממשלה כדי לטעת מסמרות בנוגע למעמדם של בני הציבור החרדי כחייבי שירות.

5.דין העתירה להימחק תוך שמירת טענות העותר.

6.העתירה מבוססת על ההנחה שהאוכלוסייה החרדית זכאית לפטור משירות צבאי בהתאם לפרק ג'1. העותר מבקש, בין היתר, כי נוציא מלפנינו צו על-תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם "מדוע לא תורחבנה סמכויות "הפוקד" (כמשמעות המונח בפרק ג'1 [...] כך שיוכל להפנות כל מיועד לשירות ביטחון [...] – ולא רק את בני הציבור החרדי – לשירות לאומי-אזרחי, בהתאם לפרק ג'1". משפקע פרק ג'1, השתנתה התשתית המשפטית של העתירה באופן אשר אינו מאפשר את בירורה במתכונתה הנוכחית. בנסיבות אלה, ברי הוא כי דין העתירה להימחק, תוך שמירת טענות העותר – זאת, גם אחרי שנתנו את דעתנו לנספחים שהוגשו לתיק ביום 22.9.2023.

7.העתירה נמחקת אפוא בזאת, תוך שמירת טענות העותר. אין צו להוצאות.