בג"ץ 580/97 מדינת ישראל נ. וידאיסלב קרלין

המדינה מבקשת לצוות על הארכת מעצרו של המשיב בהתאם לסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-, כיוון שחלפה שנה מאז נעצר בגין כתב האישום שהוגש נגדו.

כתב האישום שהוגש נגד המשיב לבית המשפט המחוזי בחיפה מייחס לו שורה של מעשים חמורים ומזעזעים המשתרעים על פני תקופה של מספר שנים, בהם מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים בבתה ובבנה של אשתו, אשר בעת הגשת האישום היו בני ½ 13 ו- ½ 11.

הסניגור המלומד אשר התנגד לבקשה ציין את התמשכות המשפט ואת העובדה כי במשך שנת המעצר נשמעו רק מספר עדים מועט. הוא הדגיש כי הוא ומרשו לא גרמו להתמשכות ההליכים.

בחקירת המשטרה הודה מרשו בעבירות שיוחסו לו, אולם בעת בירור המשפט התקיים משפט זוטא ביחס לקבילות ההודעות וטרם ניתנה בו החלטה. הסניגור ציין שיש סיכוי סביר כי ההודאה של מרשו לא תתקבל. הוא הוסיף וציין שאין חשש שעדת התביעה - המתלוננת בת ה14- - תהיה נתונה להשפעתו של המשיב אם ישוחרר בתנאי חלופה.

שקלתי את כל טענותיו של הסניגור, אך לא ראיתי לדחות את בקשת המדינה בשל טיעונים אלה. משפטו של המשיב אכן התנהל בעצלתיים - והסיבה לכך - כפי שעולה מפרוטוקול בית המשפט - הינה העומס הרב שבית המשפט נתון בו, ובמיוחד הצורך לשמוע תיקים מסוגו של תיק זה בפני הרכב של בית המשפט.

אמנם, יש משקל, כפי שנאמר כבר לא אחת על ידי בית משפט זה, לעובדה שהסניגוריה לא תרמה להתמשכות המשפט - אולם זה איננו יכול להיות הנימוק היחיד לשחרורו של נאשם כאשר מדובר באדם אשר משחרורו נשקף סיכון של ממש לקורבנותיו הפוטנציאליים.

העבירות המיוחסות למשיב הינן חמורות ביותר, ולכאורה מדובר באדם מסוכן - אשר התנהגותו עלולה לפגוע קשה בשלמותם הגופנית והנפשית של קורבנותיו הקטינים. במסגרת האיזון הראוי בין סבלו המתמשך של המשיב בגין היותו נתון במעצר מבלי שמשפטו הסתיים לבין הפגיעה הצפויה בקטינים - נוטה הכף לשיקול של הגנה על הקטינים והשארתו של המשיב במעצר.

נראה כי בית המשפט - מתוך מודעות לצורך לזרז את שמיעת המשפט - עשה מאמץ וקבע את שמיעת המשכו של התיק לשעות אחר הצהריים, כדי שיוכל לסיים את השמיעה בהקדם ככל האפשר. במועדים שנקבעו לחודש מרץ תשמענה שתי עדויות נוספות של התביעה ובהן עדות הקטינה ובכך תסתיים פרשת התביעה. יש להניח כי המועדים שנקבעו יאפשרו לסיים את שמיעת ההוכחות כולן.

בנסיבות אלו, אני רואה להיעתר לבקשת המדינה ולצוות על הארכת מעצרו של המשיב לשלושה חודשים נוספים מיום 4.2.97, או עד לסיום משפטו, לפי המוקדם.