בג"ץ 581/18 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

השופט ד' מינץ:

1.

עתירה נגד פסק דינו של משיב 1 (להלן: בית הדין הרבני הגדול ) במסגרתו הוצא צו ירושה לעיזבון הוריהם של העותרת ומשיבים 11-3.

2.

לצורך ההכרעה בעתירה די שנאמר כי עיקר המחלוקת בהליך היא בין העותרת לאחיה, משיב 3, בקשר לחלוקת הזכויות בדירת הוריהם המנוחים. לאחר גלגולים רבים של ההליך, ביניהם עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 1070/16 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (3.4.2016)), קבע בית הדין הרבני הגדול את אופן חלוקת הזכויות בין האחים, הן בעיזבון האם והן בעיזבון האב. כפועל יוצא מכך נקבעו גם הזכויות בדירת המגורים. העותרת טוענת כי בפסק הדין נפלו טעויות עובדתיות שונות. כן נטען כי שגה בית הדין הרבני הגדול כאשר קבע, כי חלק מן האחים הסתלקו באופן חלקי בלבד מעיזבונה של האם, כך שוויתרו על זכויותיהם הכספיות בלבד ולא על זכויותיהם בדירת המגורים.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, והתערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד בהם יש בידי העותר להצביע על חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי, או שעה שנדרש סעד מן הצדק במקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר (ראו, למשל: בג"ץ 9028/14 פלוני נ' פלונית (18.1.2015)). העתירה דנא אינה עומדת באמות מידה אלה. טענות העותרת הן טענות ערעוריות במובהק ואין כל מקום להידרש להן.

4.

טעם נוסף לדחיית העתירה על הסף הוא השיהוי הכבד בהגשתה. העתירה הוגשה רק ביום 18.1.2018 בעוד שפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול נגדו מכוונת העתירה ניתן עוד ביום 21.12.2016, והעותרת לא הצביעה על טעמים של ממש לשיהוי זה.

5.

העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.