בג"ץ 5810/14 ד"ר חינגה שלום נ. מדינת ישראל-משרד הכלכלה

השופט נ' הנדל:

1.

העותר הוא בודק מעליות מוסמך. משיבה 3 (להלן: המשיבה ) הודיעה לעותר כי הוחלט להתלות את הסמכתו כבודק למשך שלושה חודשים. זאת לאחר שנמצא כי העותר התרשל בבדיקת תקינות המעליות בבניין מסוים. על הרקע הזה הוגשה העתירה הנוכחית, במסגרתה הודגש כי העותר עשה את עבודתו נאמנה ועל פי כל הכללים. לצד זאת מעלה העותר טענות כנגד "נוהל הסמכה ונוהל עבודה של בודקים מוסמכים לכלי הרמה ומתקני לחץ" (להלן: הנוהל ), אותו פרסמה המשיבה. כמו כן דורש העותר למסור לידיו - מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - שורה ארוכה של פרטים הנוגעים להיבטים שונים של הפיקוח על בודקי מעליות.

1.

ההחלטה להתלות את הסמכתו של העותר התקבלה בתום בירור מעמיק של התלונה אשר הוגשה נגדו. עולה כי המשיבה שקלה את התלונה – על כל היבטיה – באופן מקצועי, ובחנה באורח עצמאי ובלתי-תלוי את החומר הרלבנטי, למשל מצלמות האבטחה בבניין ותסקירי הבדיקה שמילא העותר. לעותר אף ניתנה זכות טיעון בכתב. בסופו של הליך מצאה המשיבה שהעותר ציין בתסקירי הבדיקה כי בדק מגוון גדול של פרטים ומצא את המעליות תקינות, אולם בפועל הוא הקדיש זמן מועט ביותר לבדיקה, לא מילא כהלכה את התסקירים, ולמעשה אחת מהמעליות כלל לא תפקדה. על רקע ממצאים אלו, ולאחר שמיעת עמדת העותר ובא כוחו, הגיעה המשיבה לכלל מסקנה כי "בניגוד מוחלט להוראות ולאחריות המוטלת על כתפיו" כבודק מוסמך. בהמשך אף התאפשר לעותר להגיש השגה ובקשה חוזרת לעיון מחדש, אולם המשיבה לא מצאה בחומר שהוגש עילה לשינוי החלטתה.

כמובן, יש פגיעה בעותר כתוצאה מהתליית ההסמכה. ברם בה בעת יש לזכור כי בדיקת המעליות נועדה להגן על חיי אדם, וממילא מצופה מאלו שהוסמכו לשמש כבודקי מעליות - להקפיד במידה יתירה על טיב עבודתם. בתום בדיקה מעמיקה הגיעה המשיבה למסקנה כי העותר לא מילא חובה זו, ולמעשה פעל ברשלנות. מסקנה זו התבססה על הליך בירור מקיף, תוך הפעלת שיקול דעתה המקצועי של המשיבה. אף עולה מהחומר כי ייתכן שהסנקציה אשר ננקטה כנגד העותר איננה ממצה את מלוא חומרת הדין, למשל בהתחשב בהיקף ההתליה ובמשך התקופה. לנוכח כל האמור, לא מצאנו כי יש מקום להתערב בהחלטתה של המשיבה להתלות לתקופה מוגבלת את הסמכתו של העותר כבודק מעליות.

2.

באשר לטענותיו של העותר כנגד הנוהל - הרושם המתקבל הוא כי אלו הוצגו באורח כוללני, ואגב טענתו העיקרית של העותר כנגד התליית הסמכתו. ייאמר בקצרה כי עסקינן בנוהל אשר מפרט את העילות שבגינן רשאית המשיבה לבטל או להתלות את הסמכתו של בודק; מבהיר כי יש לאפשר לבודק להשיב בכתב למעשים או למחדלים המיוחסים לו; וקובע כי החלטה בעניין תהיה מנומקת ובכתב. על הרקע הזה לא שוכנענו מדברי העותר כי הנוהל, אשר מסדיר את אופן הפעלת שיקול הדעת של המשיבה בבואה לבטל או להתלות הסמכתו של הבודק, תוך הכרה בצורך להקפיד על מקצועיות עבודתם של הבודקים - הותקן בחוסר סמכות או בחוסר סבירות.

לסיכום, לא מצאתי כי הטענות בעתירה הקונקרטית מצדיקות התערבותו של בית משפט זה.

3.

באשר לטענות שעניינן חוק חופש המידע, בפני העותר פתוחה האפשרות למצות את זכותו לקבל מידע בהתאם למנגנון המתאים שנקבע בחוק. זאת מבלי להביע כל עמדה, לכאן או לכאן, בשאלת תחולת החוק על פריטי המידע המבוקשים.

4.

סוף דבר, העתירה נדחית על הסף בהעדר עילה. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.