פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בג"ץ
5827/99 - ב'
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
העותרים
:
1.
מוחמד אבו קטייש
2.
סלימה אבו הלאל
3.
מונא אבו קטייש
4.
מהדי אבו קטייש
נגד
המשיבים
:
1.
שר הפנים
2.
מנהל הלשכה האזורית למינהל אוכלוסין
במזרח ירושלים
3.
היועץ המשפטי לממשלה
בקשה
לחיוב בהוצאות
בשם
העותרים: עו"ד מישל עודה
בשם
המשיבים: עו"ד יוכי גנסין
החלטה
העותרים הגישו בשנת 1996 בקשה לאיחוד משפחות. ביום 30.8.99, טרם קבלת תשובת המשיבים, הגישו עתירה זו. לאחר שבקשת איחוד המשפחות נענתה, הודיעו העותרים על הסכמתם למחיקת העתירה, אך ביקשו לפסוק להם הוצאות.
אני מוחקת, איפוא, את העתירה.
אשר להוצאות:
בא-כח העותרים טוען כנגד הסחבת הבלתי מוצדקת בטיפול בבקשה, ומציין כי הדבר גרם להכבדה רבה על מרשיו.
הוא מביע תמיהה על העיכוב בהעברת עמדתם של הגורמים הפליליים והבטחוניים אל משרד הפנים, אשר גרמה לעיכוב בטיפולם, וכן מפנה לנוהל "משפחות חצויות", לפיו היה על המשיבים לסיים את הבדיקות תוך שנה.
מן העתירה, צרופותיה ומתשובת המשיבים עולות העובדות כדלקמן:
בקשת העותר 1 לאיחוד משפחות עם אשתו, העותרת 2, הוגשה למשרד הפנים ביום 27.2.96. ביום 4.3.97 התבקשו העותרים על ידי משרד הפנים להמציא מסמכים שונים המעידים על מרכז חייהם.
המסמכים הומצאו לאחר כחודש.
בחודש אפריל 1999 פנה בא-כח העותרים אל לשכת מינהל האוכלוסין בבקשה לברר מה עלה בגורל הבקשה.
ביום 26.5.99 נשלח אל בא-כח העותרים מכתב, המבהיר כי יש צורך בבדיקת עמדתם של גורמים נוספים, ולכשיתקבלו תשובותיהם - ישובו ויודיעו לו על כך.
מכתב נוסף נשלח אל העותרים ביום 30.5.99, בעקבות פניה נוספת שלהם.
ביום 16.9.99 התקבלה במשרד הפנים עמדת גורמי המשטרה והבטחון, ולמחרת היום נשלחה אל העותרים תשובה חיובית לבקשה. אלא שבינתיים, ביום 30.8.99, הוגשה עתירה זו.
מתיאור העובדות כאמור לעיל עולה כי קבלת הבקשה לאיחוד משפחות היתה סיומו של טיפול מתמשך בבקשה, ולאו דוקא תוצאה מהגשת העתירה.
שקלתי שמא ראוי לחייב את המשיבים בהוצאות בשל התמשכות הטיפול בבקשה, אשר הוגשה לראשונה בשנת 1996. אולם מן העובדות המפורטות לעיל עולה כי למחדלים בתקופה שלאחר הגשת הבקשה היו שותפים גם העותרים: הם לא הגישו את כל הראיות הדרושות לבקשה המקורית, ונמנעו מלברר מה נעשה בה זמן ממושך.
אולם, דוקא בתקופה הסמוכה להגשת העתירה, בשנת 1999, נראה כי הוחש הטיפול בבקשה. המשיבים פנו בבקשה לקבל את עמדת גורמי הביטחון, ומיד עם קבלת עמדתם אושרה הבקשה.
גם פניותיו של בא-כח העותרים נענו עניינית, והובהרה לו סיבת העיכוב במתן התשובה.
המשיבים אף לא חרגו מלוח הזמנים שב"נוהל משפחות חצויות" אותו קיבלו על עצמם, שכן נוהל זה גובש אך ביום 3.6.99, כך שלא ניתן לכלול במניין התקופה שקוצב הנוהל את הזמן שחלף טרם כניסתו לתוקף.
על כל האמור יש להוסיף את העובדה שתשובת המשיבים ניתנה כשבועיים לאחר הגשת העתירה, בלא שהתקיים בה דיון כלשהו.
אני דוחה, איפוא, את הבקשה לפסיקת הוצאות לטובת העותרים.
ניתנה
היום, י"ז בסיון תש"ס (20.6.2000).
חגית מאק-קלמנוביץ
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99058270.
V04