פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
5833/08 -
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
העותרת:
עמותת נגישות ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. שר התחבורה
2. שר האוצר
3. שר המשפטים
4. שר התקשורת
5. שר הבריאות
6. שר החינוך
7. שר התמ"ת
8. שר הפנים
9. שר הביטחון
10. וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
11. ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת
12. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
13. ארגון הגג של ארגוני הנכים ונכים בלתי מאוגדים
14. בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם
מוגבליות
15. אקי"ם ישראל
16. עמותת אלמנארה עמותה לקידום העיוורים בחברה
הערבית
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.
עניינה של העתירה שבכותרת הוא בהתקנת תקנות לצורך יישומו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998. העתירה הוגשה בשנת 2008 והתקיימו בה ארבעה דיונים בפני הרכב. ביום 30.11.2010 ניתן צו על תנאי בעתירה וביום 2.2.2012 ניתן, בהסכמת הצדדים, פסק דין חלקי ובו צו מוחלט המופנה למשיבים 1-9, אך לעניין הסעדים שהתבקשו כלפי המשיבים 10-11 - אישור התקנות בכנסת - נותרה העתירה תלויה ועומדת.
העותרת הגישה בקשה ובה עתרה לפסיקת הוצאות. לטענתה מן ההחלטות שניתנו עד עתה ומפסק הדין החלקי ניתן ללמוד כי העתירה היתה מוצדקת, וכי בנסיבות העניין ומשסופו של ההליך אינו נראה לעין יש לפסוק הוצאות לטובתה כבר בשלב זה. בקשה דומה הוגשה על ידי המשיבה 14, אשר עמדה על תרומתה לעתירה.
בהתאם להחלטה מיום 3.1.2013 (כב' השופטת ע' ארבל) הובאו הבקשות לעיוני.
2.
העתירה אכן תלויה ועומדת זמן לא מבוטל, ואכן ניתן בגדרה פסק דין חלקי לפני כשנה. ואולם לאחר שעיינתי בטענות העותרת ובטענות המשיבה 14 לא השתכנעתי כי קיימת במקרה זה הצדקה לסטות מדרך המלך של פסיקת הוצאות בתום ההליך המשפטי כולו. הדברים יפים בפרט לעניין ההוצאות אותן מבקשות העותרת והמשיבה 14 להשית על המשיבים 10-11, אשר בעניינם ניתן צו על תנאי בלבד (ולא ניתן צו מוחלט), אך דומני כי גם לגבי המשיבים 1-9 ראוי יהיה לבחון את סוגית ההוצאות רק כאשר יבוא ההליך אל סיומו הכולל וניתן יהיה להביט על התמונה בשלמותה.
למותר לציין כי אין באמור כדי להביע עמדה לעניין ההוצאות אותן ראוי לפסוק לטובת העותרת או לטובת המשיבה 14 וכי טענות הצדדים בהקשר זה שמורות להם.
ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, כ"ד באדר תשע"ג (6.3.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת