בג"ץ 5845/07 בסאם ריאן מחמד זבן נ. צבא הגנה לישראל

העותר המבקש להישאר עם משפחתו באזור, הוא יליד האזור, אשר יצא בשנת 1981 לארה"ב, קיבל שם אזרחות אמריקאית, הוא נשא אשה, והם חזרו לחיות בכפרו שבאזור ב-1995 ומאז הוא שוהה שם ללא היתר. בינתיים הקים העותר משפחה ולו ילדים שכולם נמצאים היום באזור. בינואר 2007 העותר נעצר כיוון שהמשיבים ייחסו לו פעילות בחמאס. בחקירתו הכחיש העותר את המיוחס לו וטען כי ביקש מהרשות הפלסטינית עוד ב-2005 כי יותר לו לשהות באזור. נוכח היחסים עם הרשות הפלשתינית בכל הנוגע לבדיקת בקשות איחוד משפחות באזור, מאז 2002, כשמתקיים נתק בין ישראל לרשות הפלשתינית בכל הנוגע להעברת הבקשות, לא הועברה בקשה כזו לישראל והמשיבים אינם יודעים אם הוגשה.

המשיבים טוענים אפוא, כי בקשתו של העותר לאיחוד משפחות אם הוגשה לא הועברה בידי הרשות הפלשתינית לרשויות הישראליות עקב ההחלטה המדינית שעל פיה קיים נתק, כאמור. טענתם העיקרית של המשיבים לדחיית העתירה היא בשל ההתנגדות להישארותו של העותר באזור עקב הראיות המינהליות שיש בידי המשיבים, ולפיהן העותר הוא פעיל חמאס בכפרו.

בהסכמת בא-כוח העותר עיינו בחומר חסוי שעליו מבססים המשיבים את טענתם כי העותר הוא פעיל חמאס. לאחר שעיינו בחומר שוכנענו כי בידי המשיבים ראיות מינהליות ברמה שיש בה כדי לשכנע שהעותר הוא פעיל בחמאס.

בנסיבות אלה ולאחר שעיינו בראיות החסויות כאמור, איננו רואים עילה להתערבותנו למניעת גירושו של העותר מהאזור לפי החלטת המשיבים ובהתחשב בהיותו בעל אזרחות של ארה"ב. לפיכך דין העתירה להידחות. עם זאת אנו מורים כי צו הגירוש לא יבוצע במשך 60 ימים ותינתן לעותר האפשרות להשתחרר ממעצרו, אם תינתנה על ידו ערובות מתאימות, שיעזוב את האזור וישראל ויקיים את צו הגירוש. בתקופת האורכה שניתנה לו יוכל העותר להציג בפני המשיבים ראיות משלו, אם יש לו, כדי להזים את הטענה כי הוא איש חמאס, וראיותיו אלה יבדקו על ידי המשיבים, אם ימצאו כי יש בהן עילה לשנות מהחלטתם יוכלו כמובן לעשות כן. אם לא יחול שינוי בעמדה יבוצע צו הגירוש כאמור.