בג"ץ 5847/10 המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה נ. שר הפנים

1.

העתירה שבכותרת הוגשה ביום 4.8.2010. עניינה של העתירה בהחלטתו של המשיב 1, שר הפנים, בדבר העברת שטח של 1000 דונם מתחום השיפוט של העותרת לתחום השיפוט של המשיבה 5. כבוד השופט א' רובינשטיין הורה על הגשת תגובות מקדמיות מטעם המשיבים תוך 30 ימים. המשיבים 4-1 הגישו תגובתם. המשיבה 5 לעומת זאת הגישה בקשה לצו למתן פרטים נוספים כנגד העותרת. העותרת מתנגדת למתן הצו.

2.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לא ראיתי ליתן צו למתן פרטים נוספים. אומר מייד, כי קיימת שאלה בדבר עצם הסמכות ליתן, במקרה שלפניי, צו בעניין פרטים נוספים, זאת בטרם שניתן צו על-תנאי והוגש תצהיר תשובה. נראה כי סמכות כזו לא קיימת במקום שבו מדובר בבקשה לקבלת פרטים נוספים מהמשיב . זאת לפי הוראת תקנה 12 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, שלפיה בקשה לבית המשפט תוגש "תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת עותק מתצהיר התשובה לעותר" (ראו בג"ץ 9733/03 המוקד להגנת הפרט נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.11.2004)) . שאלה היא אם מגבלה זו חלה אף במקום שהבקשה מוגשת על-ידי המשיב, לקבלת פרטים נוספים מן העותר ( ראו השיקולים הנזכרים בבג"ץ 4443/06 המועצה המקומית שלומי נ' משרד ראש הממשלה (לא פורסם, 16.10.2006); וכן ראו רענן הר-זהב סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק 73 (1991)). אף במקרה שלפניי איני רואה צורך להכריע בשאלה זו, אולם אציין כי לכל הפחות – אף אם הסמכות קיימת – נראה לי שכאשר מוגשת בקשה למתן צו פרטים נוספים בשלב של טרם הגשת תגובה מקדמית , הגישה תהא מצמצמת באופן מיוחד. זאת הן לאור העובדה שטרם הוחלט על מתן צו על-תנאי ועל חיוב המשיב להגיש תצהיר תשובה; הן לאור שיקולים של יעילות הדיון ובשים לב לצורך המתעורר לא פעם בקבלת תגובות ראשוניות-מקדמיות ללא עיכובים.

3.

בנסיבות המקרה, למצער בשלב מקדמי זה, לא מצאתי כי יש מקום ליתן את הצו המבוקש. כפי שהובהר לא פעם, ההליך של מתן פרטים נוספים נועד לשתי תכליות עיקריות: ראשית, להביא לידי צמצום המחלוקת על ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית; והאחרת, להביא להבהרת עמדתו של בעל-דין על-מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל את צעדיו ולהציג את עמדתו (ראו בג"ץ 3546/98 ש.ח. מהנדסים ויועצים בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (לא פורסם, 23.6.1999)). הליך הפרטים הנוספים אינו תחליף לשאלון או לחקירה נגדית; הוא לא נועד לשם חשיפת האמת, אלא כדי לאפשר לכל אחד מבעלי-הדין להתחקות כראוי אחר נימוקיו של יריבו (ראו הר-זהב, בספרו הנ"ל , בעמ' 69). הנה כי כן, המטרה היא לייעל את הדיון ולתחום את המחלוקת – להבדיל מניסיון "... להכות את הצד שכנגד ולהוציא ממנו את שיכול היה לקבל, אילו יכול היה לחקור אותו חקירה נגדית" (בשג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן , פ"ד מ(2) 246, 249 (1986)). מכאן, שיש לבחון – בחינה לכאורית כמובן – האם הפרטים הנוספים רלבנטיים ליריעת המחלוקת, והאם מדובר בפרטים מהותיים ומשמעותיים שיש בהם כדי לקדם את הדיון וההכרעה בעתירה (ראו בג"ץ 3330/97 עיריית אור יהודה נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 8.9.1998); בג"ץ 465/02 שחק נ' שר העבודה והרווחה (לא פורסם, 15.9.2004)).

4.

בענייננו, כוללת הבקשה פרטים רבים, בעלי אופי פרטני, שחלקם מצריכים – כלשון העותרת בתגובתה לבקשה – בירור מדוקדק ועריכת תחשיבים. אלא שהמשיבה 5 לא עמדה בנטל להראות כי אמנם מדובר בפרטים כה רלבנטיים ומשמעותיים עד כי מוצדק ליתן בגינם צו לפרטים נוספים, בשלב מקדמי זה. הפרטים הנוספים עוסקים בעיקר בזיהוי הנכסים שמצויים בשטח נשוא העתירה, בשיעורי הארנונה בגין נכסים אלה ובנתוני גביית ארנונה, בשאלות תכנוניות מסוימות הקשורות בשטח נשוא העתירה, בשיעור הסכומים שהשקיעה העותרת בביצוע עבודות בשטח, בזהותם של הגורמים המעורבים בהבטחות הנזכרות בעתירה, ובמספר סוגיות נוספות. איני קובע כי פרטים אלה, או מקצתם, אינם עשויים להיות רלבנטיים לבירור העתירה. עם זאת, ובשים לב לעילות המרכזיות שביסוד העתירה, לא שוכנעתי כי מדובר בפרטים הנוגעים ללב העתירה ושהם משמעותיים במידה כזו המצדיקה מתן הצו המבוקש (למצער בשלב הנוכחי). למותר לציין כי עומדת למשיבה 5 האפשרות לטעון בתגובתה המקדמית כי העתירה חסרה נתונים עובדתיים מסוימים, על כל הנובע והמשתמע מכך לדידה; המשיבה 5 אכן ערה לאפשרות זו (סעיף 6 לבקשה). עוד יוטעם כי המשיבה 5 עצמה מציינת בבקשה כי באפשרותה ליתן "תגובה ראשונית" אף ללא קבלת הפרטים הנוספים (אם כי לשיטתה אין זה יעיל לילך בדרך זו – סעיף 13 לבקשה), וכי בינתיים הגישו המשיבים 4-1 את תגובתם המקדמית כפי שהורה כבוד השופט רובינשטיין.

5.

לאור כל המקובץ, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות. איני רואה לעשות צו להוצאות בבקשה זו. המשיבה 5 תגיש את תגובתה לפי החלטת כבוד השופט רובינשטיין תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.

החלטה זו תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה. כמו-כן תתויק ההחלטה בתיקי השופטים שישבו בדין.