בג"ץ 5889/04 טחאינה בסמה רפיק נ. משרד הפנים

עניינה של העתירה בבקשת העותרים, כי בית המשפט יצווה את משרד הפנים להעניק לעותר 2 מעמד בישראל במסגרת בקשה של איחוד משפחות. משהוגשה הבקשה לבית המשפט, החליט השופט התורן להעבירה לשמיעה על פה לפני מושב שלושה, בהוסיפו צו ביניים ולפיו יימנע משרד הפנים מהרחקתו של העותר 2 מן הארץ. לעניין צו הביניים יש להוסיף, כי בסעיף 13 לעתירתו טוען העותר 2, כי מעולם לא היה מעורב בכל פעולה עויינת כנגד מדינת ישראל.

משנתקבלה תגובת המדינה הסתבר, כי כבר בשנת 1994 סורבה בקשתו של העותר 2 לאיחוד משפחות, וכי בשנת 1996 הודע לו כי דחיית הבקשה הייתה מטעמי בטחון המדינה. על סירוב זה לבקשתו עתר העותר לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 445/97); המדינה הגיבה בפרוטרוט על העתירה בנמקה את הסירוב לעותר מטעמי בטחון המדינה; ואולם עד שבאה העתירה לשמיעה, ביקש בא-כוח העותר למוחקה. ואכן, העתירה נמחקה כבקשת העותר בחודש יוני 1998.

והנה עתה, לא מצאנו זכר בעתירה שלפנינו, לא להליכי העתירה הקודמת ולא לעובדה שטעמי בטחון המדינה היו בתשתית הסירוב לבקשת העותר לאיחוד משפחות. יש לראות מחדל זה של העותר לספר את כל האמת, כמחדל חמור עד-למאוד. בייחוד כך, שהסירוב לבקשתו לאיחוד משפחות היה מטעמי בטחון המדינה. על דרך זו אף עלה בידי העותר לקבל בדרכי הטעיה צו ביניים שאפשר לא היה ניתן לוּ

ידע השופט התורן את כל האמת.

נוכח כל אלה היצענו לבא-כוח העותר, כי יבטל את העתירה בהוסיפנו – בהסכמת בא כוח המדינה – כי יותן לעותר להגיש עתירה חדשה ובלבד שיספר בה את כל האמת, ויוסיף ויצרף כנספח לה העתק פסק דיננו זה. בא-כוח העותרים הסכים להצעה.

בכפיפות לאמור לעיל, אנו מחליטים לבטל את העתירה.