בג"ץ 5912/98 תהאני עראמין נ. שר הפנים

העותרים הגישו עתירה נגד שר הפנים לאחר שלא קיבלו תשובה בבקשתם לאיחוד משפחות.

בשנת 1995 הגישו המבקשים למשיב בקשה לאיחוד משפחות. הבקשה נדחתה ביום 13.1.97, אולם דבר הדחיה לא הגיע לידיעת העותרים. לאחר פניות נוספות נמשך הדיון בקשה בבקשה, והעותרים התבקשו להמציא מסמכים שונים, אשר יוכיחו כי מרכז חייהם בישראל. מסמכים אלו הומצאו בחודש נובמבר 1997, ומאז לא התקבלה תשובה עניינית של המשיב.

ביום 23.9.98 הוגשה עתירה זו. ביום 11.11.98 הודיע בא-כוח המשיב כי הבקשה נענתה, ובעקבות זאת נמחקה העתירה. העותרים הגישו בקשה לחייב את המשיבים בהוצאות. המשיב השאיר לשיקול דעתי את עצם החיוב בהוצאות, אך טען לגבי סכום החיוב.

בנסיבות העניין, זכאים העותרים להוצאותיהם, שכן העתירה הוגשה עשרה חודשים לאחר שהמציאו למשיב את כל המסמכים שהתבקשו להמציא, וטרם נענו. יתר על כן: מלכתחילה לא טופלה בקשתם של העותרים כראוי, כאשר הודעה על דחיית הבקשה כלל לא ניתנה להם. גם לאחר שהמציאו את המסמכים אותם נדרשו להמציא, כאמור, נענו העותרים במכתבים שתכנם אינו ברור, אשר יצרו חוסר ודאות לגבי עמדת המשיב.

מאידך גיסא, אני מביאה בחשבון את ההיענות המהירה של המשיב לאחר הגשת העתירה, עוד בטרם הועברה לדיון בהרכב, ובלא שניתן בה צו על תנאי.

בנסיבות אלו, אין מקום לפסוק לעותרים את מלוא הסכום המבוקש על ידם. אני מחייבת, איפוא, את המשיב לשאת בהוצאות העותרים בסך 6,000 ש"ח. סכום זה ישולם תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו למשיב, ואם לא ישולם במועד, יישא ריבית והצמדה כדין מיום ההמצאה ועד תשלומו בפועל.