בג"ץ 5928/16 זהבה גלאון נ. אל"מ אייל קרים

הנשיאה מ' נאור:

1.ביום 11.7.2016 החליט ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט (המשיב 2, להלן: הרמטכ"ל ), למנות את המשיב 1, אל"מ הרב אייל קרים (להלן: המשיב ) לתפקיד הרב הצבאי הראשי. משנודע דבר המינוי החלו להתפרסם בכלי התקשורת תשובות שונות שניתנו על ידי המשיב לפני למעלה מעשור שנים באתר האינטרנט "כיפה". התשובות עסקו בין השאר בסוגיות הנוגעות לשירותם הצבאי של נשים, למעמדם של בני מיעוטים בצבא ולהתייחסות ההלכתית לבני זוג מאותו מין. תשובה נוספת עסקה בשאלה אם מותר לחיילי צה"ל בימינו לאנוס נשים בתקופת לחימה.

2.חלק מתשובותיו של המשיב עוררו סערה ציבורית. הרמטכ"ל, אשר לא היה ער לתשובות בעת ההחלטה על המינוי, החליט לבחון את המינוי מחדש. בעקבות שיחה שנערכה בין הרמטכ"ל לבין המשיב החליט הרמטכ"ל ביום 14.7.2016 שלא לשנות מהחלטתו המקורית ולאשרר את המינוי. בהמשך לכך אושר המינוי על ידי המשיב 3, שר הביטחון.

3.העתירה שלפנינו הופנתה נגד מינויו של המשיב לתפקיד הרב הצבאי הראשי. בתגובתם המקדמית של המשיבים לעתירה לא הייתה התייחסות קונקרטית לטענות שהועלו נגד המינוי. ביום 21.11.2016 קיימנו דיון בעתירה ובתום הדיון ניתן צו-על-תנאי. בנוסף הורינו על צו ביניים המונע את כניסתו של המשיב לתפקיד הרב הצבאי הראשי עד למתן החלטה אחרת של בית משפט זה.

4.לכתב התשובה מטעם המשיבים שהוגש ביום 23.11.2016 צורף תצהירו של המשיב. את תצהירו פתח המשיב בדברים הבאים:

"במקומות שונים בתלמוד, העידו על עצמם גדולי חכמינו ז"ל: 'דברים שאמרתי לפניכם – טעות הם בידי'. כל רב, מחנך או איש ציבור נדרש להיות בעל יכולת לחזור בו, ולהודות בטעות ובשגיאה. אף אני אינני נרתע לומר טעיתי: טעיתי בכך שהשבתי בקצרה ובתמצית על שאלות מורכבות, שיש בהן יותר מעמדה הלכתית אחת; וטעיתי בכך שלעיתים לא ניסחתי את דבריי באופן מדויק, והיו מי שנפגעו מהם. על פגיעה זו כבר כתבתי ואמרתי שהנני מתנצל בפה מלא."

בהמשך לדברים האמורים הוסיף המשיב והתייחס באופן פרטני ומנומק לכל אחת מהתשובות שעמדו בבסיס העתירה והבהיר את דבריו. הוא חתם את התצהיר באלו הדברים:

"עם בחירתי לתפקיד הרב הראשי לצה"ל, עלתה לנגד עיניי דמותו הייחודית של הרב הראשי הצבאי הראשון, האלוף הרב שלמה גורן זצ"ל. ספר היסוד בהלכות צבא הוא הספר 'משיב מלחמה', פרי עטו של הרב גורן. את שלושת הכרכים של 'משיב מלחמה' פותח הרב גורן בדברים הבאים:

'אין ספק שחיי האדם הם הערך העליון בתורת ישראל בהלכה, ולפי מוסר הנביאים, והמדובר לא רק בחיי ישראל אלא בחיי כל אדם שנברא בצלם א-לוהים... התכלית הסופית היא האחווה של כלל האנושות' .

כך כתב הרב גורן, ואף אני הולך בעקבותיו ולרוחו.

זוהי עמדתי והשקפתי – יש לנהוג כלפי כל אדם באשר הוא אדם באופן שוויוני, מכבד ומקרב, ללא קשר לדתו, מוצאו, מינו או נטייתו המינית ."

[ההדגשה במקור – מ' נ'].

5.ביום 24.11.2016 קבעתי כי על העותרות להתייחס לאמור בתצהיר ובכתב התשובה מטעם המשיבים. בהודעתן מיום 27.11.2016 ציינו העותרות, בין היתר, כי הן "מברכות על הדברים הברורים שנכתבו ועל המסר הערכי החשוב לכלל חיילי וחיילות צה"ל". אשר על כן ציינו העותרות – ובצדק ציינו זאת – כי הן סבורות שהעתירה השיגה את מטרתה וכי בנסיבות אלה הן לא יעמדו על המשך בירור ההליך.

6.אף אנו סבורים כי אין עוד מקום להמשך הדיון בעתירה זו לאור האמור בתצהירו המפורט של המשיב. חבל שדבריו הברורים של המשיב בתצהירו לא קיבלו את ביטויים קודם לכן, בין במסמכים השונים שצורפו לכתב התשובה, בין בדרך של תיאור השיחה שהתקיימה בין הרמטכ"ל לבין המשיב, ובין באמצעות תצהיר מפורט שהיה מוגש טרם הוצאת הצו-על-תנאי. ואולם מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. דבריו הברורים של המשיב בתצהיר שהוגש לאחר הוצאת הצו-על-תנאי עולים בקנה אחד עם ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

7.סיכומו של דבר - העתירה נמחקת. הדיון הקבוע ליום 1.12.2016 מבוטל. צו הביניים מיום 21.11.2016 מבוטל אף הוא.

לא נותר לנו אלא לאחל לאל"מ הרב אייל קרים הצלחה רבה במילוי תפקידו החשוב, לתפארת צה"ל ולתפארת מדינת ישראל.

ה נ ש י א ה

השופט ס' ג'ובראן:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט נ' הנדל:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינה של הנשיאה מ' נאור .