בג"ץ 5956/09 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

השופט א' גרוניס:

1.

בעתירה שבפנינו מלינה העותרת על החלטה של בית הדין הרבני האזורי (המשיב 2) מיום 9.6.09, בה נקבע שעליה לפנות את הדירה בה היא מתגוררת לא יאוחר מיום 23.6.09. עוד טרם הגשתו של ערעור לבית הדין הרבני הגדול (המשיב 1) ביקשה העותרת מערכאת הערעור לעכב ביצועו של הפינוי. ביום 23.6.09 הוחלט על עיכוב ביצוע עד ליום 7.7.09. העותרת הגישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול וכן ביקשה שוב עיכוב ביצוע של הפינוי, עד להכרעה בערעור. ביום 7.7.09 החליט בית הדין הגדול כי עיכוב הביצוע יפקע ביום 22.7.09. העתירה דנא הוגשה ביום 20.7.09. ביום הגשתה של העתירה ניתן בבית משפט זה צו ביניים לעיכוב ביצוע פינויה של העותרת מן הדירה.

2.

מתברר, כי הערעור שהוגש לבית הדין הרבני הגדול נקבע לשמיעה ליום 7.9.09. בתגובתו של המשיב 3, בעלה לשעבר של העותרת, נאמר כי הוא נותן הסכמתו ומתחייב שלא לנקוט כל הליך לפינויה של העותרת מן הדירה עד להכרעה בערעור התלוי בבית הדין הרבני הגדול.

3.

ברור, כי כל מטרתה של העותרת בהגשת העתירה היה למנוע מצב בו תפונה מן הדירה לפני הכרעה של בית הדין הרבני הגדול. מטרה זו הושגה למעשה לאור עמדתו של המשיב 3. משכך העתירה נתייתרה. אם העותרת תרצה להשיג על פסק דינו של בית הדין הגדל משזה יינתן, פתוחה הדרך בפניה לעשות כן, בהנחה שתהא בידה עילה לכך.

4.

העתירה נמחקת איפוא תוך שנקבע כי צו הביניים שניתן ביום 20.7.09 יעמוד בעינו עד להכרעתו של בית הדין הרבני הגדול.

אין צו להוצאות.