פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
5957/02
בפני:
כבוד השופט י' אנגלרד
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
העותרים
:
1.
אבו סרחאן אעתדאל
2. אבו סרחאן עומר
3. ויסאם עומר אבו סרחאן
4. מחמד עומר אבו סרחאן
5. ריהאם עומר אבו סרחאן
נגד
המשיבים
:
1.
מפקדת חטיבת בנימין
2. מפקד כוחות צה"ל
בגדה המערבית
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. משרד הפנים
עתירה
למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך
הישיבה:
י"ח באלול תשס"ב
(26.8.2002)
בשם
העותרים
:
עו"ד אוסמה רגבי
בשם
המשיבים
:
עו"ד גיתית שריקי
פסק-דין
עתירה זו מכוונת נגד צו גירוש שניתן ביום 27.6.2002 נגד העותר 2, שהוא אזרח ירדני.
מתברר, כי העותרת 1, שהיא אשתו של העותר 2, היא תושבת האזור בכפר אלעבידיה, ליד בית לחם. העותר 2 נכנס לאזור על בסיס רשיון ביקור ביום 27.6.99 דרך גשר אלנבי. תוקף הרשיון שבידי העותר 2 הוארך עד ליום 26.1.00 ומאז ועד היום שוהה העותר 2 באזור שלא כדין.
ביום 27.6.02 נתפס העותר 2 בתחומי מדינת ישראל והובא בפני בית הדין למשמורת. העותר 2 ציין במהלך הדיון בעניינו כי הוא עובד בצור-באחר וישן בתחומי ישראל.
בעתירה נטען כי העותר 2 הגיש בשנת 1998 בקשה לאיחוד משפחות ברשות הפלשתינאית. אולם בבירור שנערך על ידי המדינה התברר כי הבקשה לא הועברה לישראל עד חודש ספטמבר 2000, שהוא המועד בו הפסיקה מדינת ישראל לקבל בקשות לאיחוד משפחות מהרשות הפלשתינאית.
בשל המצב המדיני-בטחוני מאז ספטמבר 2000 אין המדינה מוכנה לקבל בקשות לאיחוד משפחות מן הרשות הפלשתינאית, שהיו מוגשות על פי הוראות סעיף 28 בנספח האזרחי להסכם הביניים שבין ישראל לבין אש"פ.
כיום אין קשר בין ישראל לרשות הפלשתינאית בתחום איחוד המשפחות. המדינה מציינת כי כיום שוהים באזור שלא כדין כ60,000- איש, אשר נכנסו לאזור לפי רשיונות ביקור ולא יצאו עם תום תקופת הרשיון, כשחלק לא מבוטל מהם הגישו בקשות לאיחוד משפחות לרשות הפלשתינאית.
על רקע מצב דברים זה נראה, כי אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בצו הגירוש שהוצא נגד העותר 2.
יצוין, כי העותר נתפס שעה שנכנס לתחומי ישראל שלא כדין.
אנו מודעים לקשיים שהמצב הקיים יוצר לבני המשפחה, אך אין אנו רואים, כאמור, עילה חוקית להתערב בצו הגירוש.
אי לכך, העתירה נדחית.
ניתן היום, י"ח באלול תשס"ב
(26.8.2002).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ש ו פ ט