בג"ץ 5958-23 בג"ץ 5958-23

1.העותר יליד 1986, תושב קראות זיד, רמאללה, נעצר ביום 9.2.2023 וביום 12.2.2023 נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לחברות, פעילות ומתן שירות לארגון עוין חמאס; קבלת כספי טרור אשר מקורם בחמאס; קידום פעילות צבאית; קשר עם פעילים ביטחוניים; ופגיעה בביטחון האזור וצה"ל, אולם הכחיש את המיוחס לו.

נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, וללא אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כארבעה חודשים, בקיזוז ימי מעצרו, החל מיום 14.2.2023 ועד ליום 8.6.2023 (להלן: הצו הראשון). ביום 19.2.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון למלוא התקופה הנקובה בו; ביום 9.4.2023 תוחקר העותר על ידי גורמי הביטחון; וביום 3.5.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

2.ביום 29.5.2023, לאחר שנוכח כי מסוכנות העותר עודנה קיימת, הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים, החל מיום 8.6.2023 ועד ליום 7.10.2023 (להלן: הצו השני). ביום 14.6.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני; ובית המשפט הצבאי לערעורים דחה את ערעור העותר ביום 31.7.2023.

על כך נסבה העתירה דנן.

3.עמדת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השני, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור. המשיבים הצהירו כי בדעתם להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים.

4.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי, ניהלנו שיח ושיג עם גורמי הביטחון ושמענו הסברים מפיהם. התרשמנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה "העותר פעיל חמאס; ידוע שקיבל כספי חמאס; ידוע שהוא עומד בקשר מול עבדאללה עראר; והוא חשוד בקידום פעילות צבאית".

5.אין איפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא נמצאנו למדים כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.