בג"ץ 5962/97 אילן טנז'י נ. מדינת ישראל

1.בהחלטתנו מיום 24.2.98 קבענו, כי לא מצאנו מקום לקבל את ערעורו של המערער על הרשעתו בדין, אך סברנו, כי, על פני הדברים, יש מקום להקל עימו, על ידי העמדת עונשו על ששה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי בן שנה, בתנאים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי וכן חיובו בפיצוי המתלונן בסך 10,000 ש"ח. זאת על מנת לתת למערער הזדמנות להשתלב בחיי עבודה נורמטיביים. לפיכך הורינו על קבלת עמדת הממונה על עבודות שירות.

2.כעת מונחת בפנינו חוות דעתה של הממונה על עבודות שירות. מחוות הדעת עולה, כי המערער נמצא כשיר לבצע עבודות שירות וכי הממונה על עבודות השירות ממליצה על הצבתו במעון יום לקשיש בבית-שאן או במתנ"ס בית-שאן, שם יבצע עבודות אחזקה וסיוע, בימים א'-ה', בין השעות 08:00 עד 16:00, וביום ו', בין השעות 08:00 עד 13:00.

3.המערער והמשיבה הודיעו, כי חוות הדעת מקובלת עליהם והסכימו, כי המשך הדיון בתיק יתקיים בלא קיום דיון נוסף בעל-פה. המערער מבקש לבצע את עבודות השירות במתנ"ס בית-שאן.

4.אנו דוחים איפוא את הערעור על ההרשעה ומקבלים את הערעור על גזר הדין, באופן זה שאנו מבטלים את עונש המאסר בפועל שהטיל בית המשפט קמא על המערער ומטילים עליו עונש מאסר בפועל של ששה חודשים, לריצוי בעבודות שירות במתנ"ס בית-שאן. עונש המאסר על תנאי שגזר בית המשפט קמא על המערער יעמוד בעינו, בתנאים שקבע בית המשפט קמא. כמו כן אנו מחייבים את המערער לפצות את המתלונן בסך 10,000 ש"ח.

המערער יתייצב ביום א', 17.5.98, במתנ"ס בית-שאן לתחילת ביצוע עבודות השירות.