פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5964/08 הבה אבו שאהב נ. שר הפנים

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה של אם שקיבלה אזרחות ישראלית ושל ילדיה שנולדו באזור לתושב איו"ש. נקבע כי ילדים שנולדו באזור זכאים לאזרחות רק אם אחת החלופות שבסעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות מתקיימת בעת לידתם, ורישום שגוי בתעודת זהות של האם אינו מקים עילה.

העובדות

העותרת נולדה ביהודה ושומרון וקיבלה אזרחות ישראלית בשנת 2001 כבתה של אזרחית ישראלית. ילדיה נולדו באזור בשנת 1992 לתושב איו"ש, והם מבקשים לקבל מעמד דומה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להעניק אזרחות ישראלית לילדים שנולדו באיהודה ושומרון לאם שקיבלה אזרחות ישראלית מכוח היותה בתה של אזרחית ישראלית?
  2. 2.האם ההלכה שנפסקה בבג"צ 227/98 דוניה עאבד נ' שר הפנים חלה על נסיבות העותרים?

הלכות

  1. 1

    ילדים שנולדו באזור זכאים לאזרחות לפי סעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות רק אם אחת החלופות שבו מתקיימת בעת לידתם.

    ״העותרים 6-2 היו זכאים לקבל אזרחות ישראלית אם בעת לידתם היו הוריהם אזרחים ישראלים מכוח שבות, ישיבה בישראל, התאזרחות או אימוץ.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    רישום כתושבי קבע בתעודת זהות של האם שנרשם בטעות אינו מקים עילה לקבלת מעמד.

    ״הסבירה באת-כוח המשיב כי מקור הרישום בטעות, והסבר זה מקובל עלינו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אזרחות ישראלית
  • חוק האזרחות
  • יהודה ושומרון
  • תושב איו"ש
  • כתושבי קבע
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

5964/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט

י' דנציגר

העותרים:

1. הבה אבו שאהב

2. ראאפת אבו שאהב

3. מוחמד אבו שאהב

4. ראאף אבו שאהב

5. ראמז אבו שאהב

6. רגד אבו שאהב

נ ג ד

המשיב:

שר הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

כ"ג בתשרי התשע"א

(01.10.10)

בשם העותרים:

עו"ד כהן רונן

בשם המשיב:

עו"ד גורני הילה

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

עותרת 1 הנה ילידת יהודה ושומרון, ובשנת 2001 הוענקה לה אזרחות ישראלית מכח היותה בתה של אזרחית ישראלית. העותרת מבקשת כי יינתן מעמד דומה גם לילדיה, עותרים 6-2, אשר נולדו באזור מנישואיה, בשנת 1992, לתושב איו"ש.

אין בידנו להיעתר לעתירה. כאמור, העותרים כולם נולדו באזור, ועל כן חל עליהם סעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 על החלופות הכלולות בו. ובמילים אחרות, העותרים 6-2 היו זכאים לקבל אזרחות ישראלית אם בעת לידתם היו הוריהם אזרחים ישראלים מכוח שבות, ישיבה בישראל, התאזרחות או אימוץ. אף לא אחת מחלופות אלו מתקיימת בעניין ילדיה של עותרת 1.

בא-כוח העותרים הפנה אותנו להלכה שנפסקה בבג"צ 227/98 דוניה עאבד נ' שר הפנים , פ"ד נה(5) 778,

אולם לא מצאנו זיקה כלשהי בין אותה הלכה לנסיבותיהם של העותרים שבפנינו. הוא הוסיף והפנה אותנו לרישומם של עותרים 6-2 בתעודת זהות של אמם כ"כתושבי קבע", אולם לעניין זה הסבירה באת-כוח המשיב כי מקור הרישום בטעות, והסבר זה מקובל עלינו.

נוכח האמור, אין בידי העותרים עילה לקבלתו של הסעד לו הם עתרו, ומכאן החלטתנו לדחות את העתירה.

ניתן היום, כ"ד בחשון התשע"א (01.11.2010).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 227/98

הלכות

  1. 1ילדים שנולדו באזור זכאים לאזרחות לפי סעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות רק אם אחת החלופות שבו מתקיימת בעת לידתם.
  2. 2רישום כתושבי קבע בתעודת זהות של האם שנרשם בטעות אינו מקים עילה לקבלת מעמד.