בג"ץ 597/04פלוני נ. לשכת שר הבטחון עו"ד רות בר

השופטת א' חיות:

העתירה שבפנינו הוגשה נגד משרד הביטחון (להלן: המשיב 1 ) ונגד ארגון נכי צה"ל (להלן: המשיב 2 ) ובה מבקש העותר כי המשיב 1 יתייצב וייתן טעם מדוע הוא מסרב להורות למשיב 2 להעניק לו טיפולים רפואיים במסגרת המרכז השיקומי "בית הלוחם" בירושלים.

1.העותר סובל מבעיות קשות בעמוד השדרה בשל מחלה במערכת העצבים בה הוא לוקה, ובגין מצבו זה אף נאלץ לעבור מספר ניתוחים. מן התעודות הרפואיות שצורפו לעתירה עולה כי בעיות אלה מלוות את העותר מאז ילדותו, והן התגברו עם השנים. כמו כן עולה מן החומר שצורף כי העותר גויס לצה"ל ושוחרר ביום 19.5.1974, ובתעודת השחרור צוין כי סיבת השחרור היא "נפגע תוך כדי השירות". העותר מציין בהגינותו כי לא ראה מקום להגיש תביעה להכיר בו כנכה צה"ל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט- 1959, משום שסבל מבעיות בעמוד השדרה טרם תחילת שירותו הצבאי, וסוג בריאותו אף נקבע בהתאם לכך עם גיוסו. כמו כן, מציין העותר כי נמנע מלתבוע הכרה כנכה צה"ל משום שהוא בן למשפחה ששניים מבניה הגיעו לדרגים בכירים ביותר בצה"ל ועל כן, ראה עצמו "מנוע... מבחינה מוסרית בעבר כבהווה מלהגיש תביעה כלשהי נגד צה"ל".

2.לאורך השנים טופל העותר על ידי רופאי קופת חולים "מכבי שירותי בריאות" (להלן: קופת חולים מכבי ) וכן קיבל טיפול שיקומי מקיף שכלל פיזיותרפיה, טיפול קבוצתי והידרותרפיה בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, כמפורט במסמך הרפואי המצורף כנספח עת/2 לעתירה. המסמך שעליו מבוססת עתירה זו הוא מכתבה של ד"ר ילנה וירוזוב מקופת חולים מכבי הנושא תאריך 5.2.2003. במכתב זה, המופנה "לכל המעוניין", מצוין כי העותר סובל ממחלה נוירולוגית מפושטת וכי היא "מבקשת לאפשר טיפול בבית הלוחם במסגרת מח' שיקום עם טיפול מעורב אפשרות של פיזיותרפיה ו- hidrotheraphy ". פניותיו של העותר אל המשיבים לאפשר לו לקבל את הטיפולים הנ"ל במסגרת "בית הלוחם" נדחו, ומכאן העתירה.

3.דין העתירה להידחות על הסף. על פי תקנות הנכים (טיפול רפואי) תשי"ד-1954, הכרה כנכה צה"ל הינה תנאי לסמכותו של המשיב 1 להפנות את המטופל לטיפול באחד מן המוסדות שנקבעו לשם כך, ומשלא הוכר העותר כנכה צה"ל אין למשיב 1 כל סמכות להורות על טיפול בו. אשר למשיב 2, משיב זה הינו עמותה שנתאגדה על פי המשפט הפרטי והסמכות לדון בעניינים הנוגעים אליה מסורה לבית המשפט האזרחי המוסמך. די בטעמים אלה על מנת לדחות את העתירה, אך למעלה מן הדרוש נוסיף ונאמר כי לא מצאנו ממש גם בטענותיו של העותר לגופן. מתגובת המשיב 2 עולה כי הטיפולים ב"בית הלוחם" בירושלים, שהינו אחד משלושה בתי לוחם שהקים המשיב 2 בשלוש הערים הגדולות בארץ, אינם פתוחים לקהל הרחב והם ניתנים רק למי שהוכרו כנכי צה"ל והינם חברים במשיב 2 ובבית הלוחם. חברות זו כרוכה בתשלום מסי חבר המהווים, בצד תרומות, את עיקר תקציבו של המשיב 2. עוד עולה מתגובת המשיב 2 כי הטיפולים הניתנים במסגרת "בית הלוחם" מותנים בנוסף לכל האמור לעיל גם בקבלת התחייבות של משרד הביטחון לשאת בעלותם הגבוהה. במקרה של העותר לא מתקיימים איזה מן התנאים שפורטו: העותר לא הוכר כנכה צה"ל, ממילא אין הוא חבר במשיב 2 או בבית הלוחם בירושלים, ולא ניתנה בעניינו כל התחייבות של משרד הביטחון לשאת בעלויות הטיפולים. בנסיבות אלה, אין זה מובן על מה נסמכת בקשתה של ד"ר וירוזוב מקופת חולים מכבי להעניק לעותר טיפול מעורב במסגרת "בית הלוחם". בעתירתו הזכיר העותר וועדת חריגים הפועלת במסגרת המשיב 2, אך המשיב 2 הבהיר בתגובתו כי במקרה הנדון אין מקום לשקול מתן סיוע לעותר לפנים משורת הדין, בציינו כי מערך הטיפולים בירושלים עובד בתפוסה מלאה, וכי גם אלה הזכאים בדין לקבלת הטיפול בהיותם נכי צה"ל וחברים במשיב 2 וב"בית הלוחם", נאלצים להמתין זמן רב לתורם. לבסוף ראוי לציין כי מתוך מכתבו של ד"ר דולפין, ראש היחידה לשירותים רפואיים באגף השיקום המצורף לתגובת המשיב 1 עולה, כי ניתן לקבל את הטיפול הרפואי שהעותר זקוק לו במקומות נוספים בירושלים (בית חולים אלי"ן ושיקום הר הצופים). "בית הלוחם" איננו, אפוא, המקום היחיד שבו ניתן לקבל את הטיפולים שהעותר זקוק להם.

בשל כל הטעמים שפורטו לעיל, דין העתירה להידחות. בנסיבות המקרה אין צו להוצאות.

לבקשת העותר, ומתוקף הוראת סעיף 70(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, אני מורה על איסור פרסום שמו של העותר או כל פרט מזהה לגביו.