בג"ץ 5974/99 עודד נווה נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותר הועמד לדין בפני בית משפט השלום בחיפה בעבירות של זיוף, קבלת דבר במרמה והתחזות כאחר. לפי כתב האישום העותר ניגש לבחינה פסיכומטרית לצורך קבלה לאוניברסיטה והציג עצמו כאדם אחר, בשם לוינסון, וזאת תמורת 30,000 ש"ח שהובטחו לו על ידי לוינסון. גם נגד לוינסון הוגש כתב אישום. אך הוא פנה אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש שההליך הפלילי נגדו יעוכב. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ביקשה תסקיר של שירות המבחן, ומשנתקבל התסקיר, החליטה לעכב את ההליכים נגד לוינסון. הטעמים העיקריים לעיכוב ההליכים היו, ההודאה של לוינסון בביצוע העבירה, החרטה שהביע ושיתוף הפעולה שלו עם המשטרה, וכן הנסיבות האישיות שלו, כפי שנתמכו על ידי תסקיר שירות המבחן, וההמלצה של שירות זה. העותר פנה אף הוא אל היועץ המשפטי לממשלה וביקש אף הוא עיכוב הליכים. בקשתו נדחתה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה השיב לעותר כי יש הבדל מהותי, לצורך עיכוב ההליכים, בין העותר לבין לוינסון. כיוון שהתשובה לא שכנעה את העותר, הגיש עתירה זאת, בה ביקש שבית המשפט יצווה על היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים נגדו.

כידוע, בית משפט זה אינו מתערב בהחלטה של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לנקיטת הליכים פליליים, ובכלל זה בנוגע לעיכוב הליכים פליליים, אלא במקרים נדירים בהם ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בפגם משפטי חמור אחר.

לדעתנו, לא נפל פגם כזה בסירוב של היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים נגד העותר. הטענה היחידה שבפי העותר היא הפגיעה בשוויון בינו לבין לוינסון. שקלנו טענה זאת, ואף עיינו במעמד צד אחד, בהסכמת בא-כוח העותר, בתסקיר. הגענו למסקנה כי אין שוויון בין לוינסון לבין העותר, לעניין הבקשה לעיכוב הליכים, החל בכך שהעותר אינו מודה בביצוע העבירה, ולכן כמובן גם אינו מביע חרטה, וכלה בנסיבות האישיות של העותר. כיוון שכך אין ההחלטה לעכב את ההליכים נגד לוינסון מחייבת לעכב את ההליכים גם נגד העותר.

לפיכך אנו דוחים את העתירה.