פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
5980/11
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
העותרות:
עמותת איתך משפטניות למען צדק חברתי - 12 אחרים
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש ממשלת ישראל
2. ממשלת ישראל
3. הוועדה לשינוי כלכלי חברתי בראשות פרופ' טרכטנברג
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
העותרות:
עו"ד ענת טהון אשכנזי
בשם המשיבים:
עו"ד דינה זילבר;
עו"ד צילי נאה
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
עתירה זו שהוגשה ב-17.8.11, הסבה עצמה בעיקרה על מינוי חברה ערבית לועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג) ועל מינוי נשים לצוותים המקצועיים.
ב.
בתגובת המשיבים מיום 21.8.11 (לפי החלטה מ-17.8.11) נמסר, בין השאר, כי הוחלט על מינוי אשה מן המגזר הערבי לועדה, הוזכר כי בתוך 14 חברי ועדת טרכטנברג עד אז (היו 5 נשים), וכי מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, מר אימן סיף, מלוה את הועדה.
ג.
בעקבות החלטה מיום 22.8.11 ותגובת העותרות ניתנה ביום 25.8.11 החלטה שביקשה הודעה על שמה של אשה ערביה שמונתה, התיחסות לנוהל לעניין חוק שיווי זכויות האשה תשי"א-1951 סעיף 6ג1, והוצאות שנתבקשו. ביום 25.8.11 נמסרה תגובת המשיבים.
הכרעה
ד.
מן התגובה למדנו, כי ביום 22.8.11 מונתה ד"ר רביעה בסיס חברה בועדת טרכטנברג. בכך נתמלאה משאלתה העיקרית של העתירה; אנו מברכים על כך ומאחלים לה הצלחה במילוי תפקידה.
ה.
רשמנו לפנינו את סקירתם המפורטת של המשיבים באשר להוראות סעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951, ובה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1503 (שהיתה לי הזכות כיועץ משפטי לממשלה לעמוד על ערישת נוסחה ב-2003), אשר המבוא בה קובע כי
"עקרון השויון הוא עקרון יסוד במשפט הישראלי. עקרון זה אינו מתמצה באיסור אפליה, אלא מטיל חובה לנקוט, במקרה הצורך, בפעולה אקטיבית להשגת שויון מהותי. ההעדפה המתקנת אינה חריג לעקרון השויון, אלא נגזרת הכרחית ממנו ואחת הערובות המרכזיות להגשמתו".
בעתירה דנא מעורבים מתן ביטוי לייצוג לשני המינים וייצוג לאוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, הכלולים בהוראות הדין. עוד הופנינו למכתביו הראויים – בכל הכבוד – של היועץ המשפטי לממשלה מיום ב' בתשרי תשע"א (12.9.10) וט"ז באדר א' תשע"א (20.2.11), בעקבות מכתבה של מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה מיום 1.2.11, שלפיו "ישנם מנכ"לים שהפנימו את המסר אולם ישנם מנכ"לים שעדיין לא החלו ליישם את הוראות החוק". כן הוצגו חומרים הקשורים בבג"ץ 2475 איתם נ' שר הפנים (לא פורסם) לעניין פרשת רמלה-לוד, והנוהל שבעקבותיה. ולבסוף, הופנינו לתיקון מיום 10.4.11 לסעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האשה שהביאו לנוסחו הנוכחי ושהוסיף הוראות שונות, וכן – בגדרו – תיקון לחוק הממשלה, תשס"א-2001 ולחוק ועדות חקירה, תשנ"ט-1968 לעניין שני המינים. וכזכור, החוק מדבר ב" נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה " (סעיף 6ג1 (ב)) (הדגשה הוספה).
ו.
עינינו הרואות כי הנושא מצוי באופן שוטף על שולחנן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. הקושי האמיתי הוא כמובן הפנמתו והטמעתו כדי שיימצא תדיר בתודעת ממני ועדות וממנים בכלל. על כך – הן באשר לנשים והן באשר לאוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית – על הרשויות לשקוד. המקרא ( דברים ל' יא-יד) אומר:
" כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנו וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:
וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".
אמנם, שם עסקינן להבדיל במאטריה אחרת, קרי, בתורה גופה; אך בהשאלה ניתן לומר דברים אלה כנתינתם על עקרון השויון וביטוייו בהקשרים שהוזכרו ואחרים. אנו מבקשים כי לפי זאת יפעלו גורמי הממשלה.
ז.
החלטנו להשית על המשיבים את הוצאות העותרות וכן שכר טרחת עורכי דין בסך 8,000 ₪.
ח.
בכפוף לאמור נמחקת העתירה, משבאה על סיפוקה.
ניתן היום, כ"ח באב תשע"א (28.8.11).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט