בג"ץ 6005/07 רמי ברהום נ. משרד הפנים - מינהל אוכלוסין

השופט ס' ג'ובראן :

עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותר כי יינתן לגברת יוליה קרסובסקיה, אזרחית אוקראינה (להלן : הגברת קרסובסקיה ) אשרת כניסה כניסה לישראל.

העותר יליד 1958 שמוצאו מיריחו, שוהה בישראל מאז 1994, לאחר שהוענקה לו תעודת זהות ישראלית.

כפי שעולה מתגובת המשיבה הגברת קרסובסקיה נכנסה לישראל ביום 22.4.1999 באשרת תייר לצורך ביקור, ומאז יום 30.4.1999 שהתה בארץ שלא כדין.

ביום 26.2.2001 נישאו העותר והגברת קרסובסקיה, בנישואים שרעיים, וביום 13.2.2001 הגישה הגברת קרסובסקיה בקשה להארכת אשרת שהייתה. היות והבקשה נעשתה ללא כל מסמך מזהה, התבקשה הגברת קרסובסקיה להמציא דרכון ממדינת אזרחותה, לצורך בדיקת הבקשה. מאחר שלא הומצא כל מסמך מזהה נמסר לה כי עליה לצאת מן הארץ וכי הגשת דרכון מהווה תנאי מקדמי לבחינת הבקשה.

ביום 10.1.2006 נעצרה הגברת קרסובסקיה על ידי משטרת ההגירה, והובאה בפני ממונה ביקורת הגבולות לצורך עריכת שימוע. בעקבות השימוע הוצאו כנגדה צווי הרחקה ומשמורת. ביום 11.1.2006 הובאה הגברת קרסובסקיה בפני בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין. בית הדין אישר את צו המשמורת. ביום 26.2.2006 נערך עיון חוזר בעניינה בפני בית הדין לביקורת משמורת ושם אושר צו המשמורת בלא שינוי.

ביום 11.1.2006 הגישה הגברת קרסובסקיה עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 365/06) כנגד הכוונה להרחיקה מישראל. בה טענה לזכאותה למעמד בישראל עקב נישואיה לאזרח ישראלי. ביום 9.5.2006 ניתן פסק דין בו דחה בית המשפט את העתירה, מחמת קיומו של סעד חלופי. באשר לשאלת זכאותה לקבלת מעמד מכוח נישואיה לאזרח ישראלי קבע בית המשפט כי דין העתירה להידחות על הסף עקב השיהוי הרב בהגשת הבקשה.

ביום 14.5.2006 הוגשה עתירה נוספת (בג"ץ 4019/06) בה ביקשו העותר והגברת קרסובסקיה הנחיה מן המשיב כיצד ניתן לקדם את בקשתם לאיחוד משפחות במסגרת סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות ). כן ביקשו כי תוסדר שהותה של הגברת קרסובסקיה עד אשר תוכרע הבקשה לאיחוד משפחות. לאחר הגשת תגובה מקדמית מצד המדינה הגישו העותרים בקשה מוסכמת למחיקת העתירה.

ביום 30.5.2006 הורחקה הגברת קרסובסקיה מישראל.

ביום 12.4.2007 הגיש העותר למשרד הפנים בקשה למתן אשרת כניסה עבור הגברת קרסובסקיה. ביום 21.6.2007 נמסר לעותר כי בקשתו סורבה, עקב התרשמות שלילית מכנות הקשר.

כנגד החלטה זו מופנית העתירה שבפנינו.

העותר טוען כי החלטתו של משרד הפנים אינה מנומקת, ללא בחינה מעמיקה של הנסיבות ומבלי שניתנה לו אפשרות שימוע. כן טוען העותר כי בסירובו לאפשר את כניסתה של הגברת קרסובסקיה פוגע משרד הפנים בזכותו של העותר לחיי משפחה, שהיא זכות טבעית הנובעת מזכותו של כל אדם לכבוד ולפרטיות. עוד מוסיף העותר וטוען כי

סעיף 7 לחוק האזרחות קובע כי בת זוגו של אזרח ישראלי רשאית לקבל אזרחות וכי אחד התנאים להתאזרחות הוא כי בת הזוג תימצא בישראל, כאשר גירוש הגברת קרסובסקיה יש בו כדי למנוע באופן סופית את יכולתה להתאזרח.

בא-כוח המשיב טוען, כי דינה של העתירה להדחות על הסף לטענתו, העתירה הינה כנגד סירוב המשיב ליתן לעותר אשרת כניסה לישראל, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ), כאשר למשיב שיקול דעת רחב בהחלטתו האם להתיר לזר להיכנס ולשהות בישראל הן על פי חוק הכניסה לישראל והן על פי חוק האזרחות. ובהפעלת שיקול דעת המשיב לא נפל כל פגם המצדיק התערבות בהחלטתו.

לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיב, מצאנו כי אין בידינו להיעתר לה, שכן אין היא מגלה עילה להתערבותנו בהחלטת המשיב. סעיף 7 לחוק האזרחות, אין בו כדי לשלול את שיקול דעתו הרחב של שר הפנים. לשר הפנים שיקול דעת רחב בהחלטתו הן על פי חוק האזרחות והן על פי חוק הכניסה לישראל. בבג"ץ 3648/ 97 ביג'לבהן נ' שר הפנים פ"ד נג (2) 728, 768-769 (1999) נקבע כי:

"זר הנישא לאזרח ישראל, אינו קונה - בעצם נישואיו - זכות להתאזרחות, ושר הפנים סמכותו עימו להיעתר או שלא להיעתר לבקשת התאזרחות המוגשת לו בידי אותו בן-זוג זר".

הגברת קרסובסקיה שהתה בארץ כחמש שנים לאחר נישואיה, במהלכם לא עשתה כל מאמץ לקבל אזרחות, מלבד בקשה מיום 13.2.2001 שנענתה בשלילה עקב אי המצאת תעודה מזהה. גם הפנייה לבית משפט זה (בג"ץ 365/06) הייתה בשיהוי ניכר, ועל כן נדחתה. בנסיבות המקרה אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המשיב. המשיב בחן את בקשתו של העותר לאשרת כניסה לגברת קרסובסקיה ואת הקשר בין בני הזוג והחליט לא להתיר את כניסתה של הגברת קרסובסקיה לישראל וזאת תוך הסתמכות על פער הגילאים בין העותר ובין הגברת קרסובסקיה, על מחלתו של העותר ועל התרשמותו מכנות הקשר.

החלטה זו הינה סבירה ואינה מצדיקה את התערבות בית המשפט.

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.