פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6011/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
העותרים:
1. אומימה
ח'ליל עודה
2. סאהר עבדאללה
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. פקיד מינהל אוכלוסין, נצרת עילית
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד עלי עותמאן
פסק-דין
השופטת ע' ארבל :
העותרת 1, אזרחית ישראלית, נישאה, לטענתה, ביום 4.10.02 לעותר 2, תושב האזור. לעותרים ילדה אחת. לטענתם, הגישו בשלהי שנת 2003 בקשה לקבלת אשרה ורישיון קבע עבור העותר 2, אך הבקשה נדחתה נוכח החלטת הממשלה מיום א' סיון תשס"ב (12.5.02) (להלן – החלטת הממשלה ).
בעתירתם מבקשים העותרים כי יותר לעותר 2 להתאזרח בישראל "מכוח הוראות הדין, ו/ או בהליך של איחוד משפחות", כלשונם, וכן מבקשים הם כי בתעודת הזהות של העותרת 1 ובמרשם האוכלוסין יירשמו מעמדה האישי כנשואה ופרטי העותר 2 כבעלה. בנוסף מבקשים הם כי פרטיו של העותר 2 יירשמו בתעודת הלידה של בתם המשותפת, ילידת שנת 2003. לטענת העותרים, אי מתן הסעד המבוקש יביא לפגיעה בכללי הצדק הטבעי.
דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, עוגנה החלטת הממשלה בהוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003 (להלן - החוק ), הקובע כי בתקופת תוקפו של החוק לא תוענק לתושב האזור אזרחות ולא יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, בכפוף לסייגים שבחוק.
כעולה מן העתירה, העותרים נישאו לאחר שנתקבלה החלטת הממשלה ובקשתם לקבלת מעמד עבור העותר 2 הוגשה, כמובן, אף היא לאחר קבלת החלטת הממשלה. יצוין, כי הדברים עולים כאמור מכתב העתירה, שכן מהעתק טופס "הבקשה לקבלת אשרה ורשיון לישיבת קבע בישראל" שצורפו לעתירה לא ניתן ללמוד בבירור באיזה מועד הוגשה הבקשה.
משכך, הרי שבקשתם של העותרים למעמד עבור העותר 2 נדחתה בהתאם למצב המשפטי הקיים בעקבות חקיקת החוק ואין מקום להתערבותנו. למעלה מן האמור נציין, כי כידוע תלויות ועומדות בפני בית משפט זה עתירות עקרוניות שעניינן בחוקתיות החוק. לכשיינתן פסק הדין בעתירות אלה, פתוחה הדרך בפני העותרים, ככל שיראו עילה לכך, לשוב ולפנות אל הרשויות המוסמכות בעניינם.
העתירה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו בסיון תשס"ה
(3.7.05).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת