בג"ץ 6014-23 בג"ץ 6014-23

1.העותר יליד 1991, תושב אבו דיס, הורשע בעבר בעבירות ביטחוניות ונגזר עליו עונש מאסר ממושך בפועל. כמו כן, העותר הוחזק בעבר במעצר מנהלי. העותר נעצר ביום 21.11.2022 ולמחרת נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד להחזקה, סחר ושימוש בנשק ותחמושת בניגוד לחוק; ולפגיעה בביטחון האזור ופעילות הצבא, אולם הכחיש את המיוחס לו.

בשל העובדה שלא ניתן להעמידו לדין פלילי, ונוכח המסוכנות הנשקפת ממנו על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כשישה חודשים, בקיזוז ימי מעצרו, החל מיום 28.11.2022 ועד ליום 20.5.2023 (להלן: הצו הראשון). ביום 13.12.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון למלוא התקופה הנקובה בו; וביום 26.2.2023 הורה בית המשפט הצבאי לערעורים על מחיקת ערעורו של העותר לאחר שהאחרון לא התייצב לדיון.

2.ביום 8.5.2023, לאחר שנוכח כי מסוכנות העותר לא קהתה וכי לא קיימת חלופה פלילית, הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה נוספת של שישה חודשים, החל מיום 20.5.2022 ועד ליום 19.11.2023 (להלן: הצו השני). נציין כי בשל טעות סופר בצו השני, לפיה מועד תחילתו של הצו בחודש מאי 2022, ביום 6.9.2023 נחתם צו מעצר מתוקן החל מיום 20.5.2023 ועד ליום 19.11.2023. ביום 24.5.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני; ובית המשפט הצבאי לערעורים דחה את ערעור העותר ביום 24.7.2023.

על כך נסבה העתירה דנן.

3.עמדת המשיבים 1 ו-3 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השני, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

4.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי והתרשמותנו הברורה היא כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה "לעותר עיסוק באמל"ח; לו פרופיל פייסבוק לאומני; הוא מחולל פעילות באזור מגוריו; והוא חשוד בתכנון פעילות צבאית".

5.סוף דבר: לא ראינו מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי לגבי הצו הנוכחי ואף לא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, נוכח המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.