בג"ץ 6016-23 בג"ץ 6016-23

1.העותר יליד 1992, תושב אבו שחידם, הורשע בעבר ביום 17.5.2010 על יסוד הודאתו בעבירה של זריקת חפץ מבעיר ונגזר עליו עונש מאסר בפועל; כמו כן, העותר שהה בעבר במעצר מנהלי. העותר נעצר ביום 9.10.2022 ולמחרת נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לפגיעה בביטחון האזור; חברות, פעילות, ומתן שירות לארגון עוין חמאס; ותכנון פעולה צבאית, אולם הכחיש את המיוחס לו.

נוכח המסוכנות הנשקפת מהעותר על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, ביום 18.10.2022 הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כשישה חודשים, בקיזוז ימי מעצרו, החל מיום 18.10.2022 ועד ליום 8.4.2023 (להלן: הצו הראשון). בית המשפט הצבאי בחן את הצו הראשון, והורה על קיצורו בחודשיים, כך שיסתיים ביום 8.2.2023. על קביעה זו הגישה התביעה הצבאית ערעור, שהתקבל על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים, בקביעתו כי הצו הראשון יחול עד ליום 8.4.2023.

2.ביום 4.4.2023, לאחר שהשתכנע כי עדיין נשקפת מהעותר מסוכנות, הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה נוספת של שישה חודשים, החל מיום 8.4.2023 ועד ליום 7.10.2023 (להלן: הצו השני). ביום 13.4.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני במלואו; וערעור שהגיש העותר לבית המשפט הצבאי לערעורים נדחה ביום 17.7.2023 תוך שנקבע כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית.

על כך נסבה העתירה דנן.

3.עמדת המשיבים 1 ו-3 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השני, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור. המשיבים הצהירו כי בדעתם להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של שישה חודשים.

4.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי, ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון שהשיבו לשאלותינו. אף אנו סבורים שנשקפת סכנה מן העותר, ושיש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה "העותר פעיל חמאס; חשוד כמי שמקדם פעילות צבאית; ויש לו קשר לפעילי חמאס באזור מגוריו ומחוצה לו".

5.משכך, לא ראינו מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, נוכח המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.