פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
6017/10
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
העותרת:
אדם טבע ודין
נ ג ד
המשיבים:
1. שר התשתיות הלאומיות
2. שר הפנים
3. השר להגנת הסביבה
4. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים
5. המועצה הארצית לתכנון ובניה
6. הועדה המקומית לתכנון ובניה, מרחב מטה יהודה
7.
ISRAEL ENERGY INITIATIVES
LTD
הודעות ותגובות הצדדים
החלטה
א.
העותרת (בבקשה מיום 23.5.12) מבקשת להוסיף את משרד החקלאות ופיתוח הכפר כמשיב לעתירה, נוכח חוות דעת (מיום 7.5.12) שפירסם לעניין הפיילוט להפקת דלקים מפצלי שמן, וזאת בנימוק שהאינטרסים עליהם אמון אותו משרד עלולים להיפגע בפרויקט בו מדובר בעתירה. משפטית משליכה היא יהבה על תקנה 6 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א-2000.
ב.
המשיבים 5-1 מתנגדים בציינם כי אין משרד החקלאות צד העלול להיפגע, וכן כי תגובת המדינה מייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, המגובשת בשילוב כלל גורמי הממשלה הרלבנטיים.
ג.
משיבה 6 מסכימה לצירוף, בעדשת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
ד.
משיבה 7 מתנגדת הן באשר למקור הנורמטיבי והן לגופם של הדברים.
ה.
אשר למקור הנורמטיבי, המקורות שצוינו מעלה, המבטאים גישה "הוליסטית" של צירוף מי שנוכחותו דרושה "כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" (תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי) או צד "שעלול להיפגע מקבלת העתירה" (תקנה 6 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין)) - כבודם במקומם ויפים הם להשראה. זאת - אף שבתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד-1984 (שאולי באה שעת עדכונן) אין הדבר נזכר. המקורות הללו משקפים עיקרון נכון, המתבטא גם בפסיקה, של צירוף הנוגעים בדבר כמשיבים, קרי, רשויות שפגעו לפי הטענה בעותר, או גופים העלולים להיפגע ממשית מסעד שיינתן " ואלה הם בדרך כלל גופים ואנשים פרטיים " (השופט זמיר בבג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עירית ירושלים פ"ד מח(4) 402, 415, הדגשה הוספה; וראו גם בג"ץ 353/67 אגד נ' שר התחבורה פ"ד כב(1) 332, 338). בעניין לנדאו מציין השופט זמיר שם , כי אין מדובר ב"כלל של ברזל", ובין השאר לא יקפיד בית המשפט לעניין הצירוף "אם ברור כי אחד המשיבים יציג באופן מלא וטוב גם את הטענות הנוגעות לאותו צד" (שלא צורף). הכלל הגדול, וצו השכל הישר, הוא כי הגישה בכגון דא באשר לצירוף היא מוכוונת הגינות ומוכוונת תכלית, קרי, כי התמונה כולה תהא לפני בית המשפט וכל מי שיש לו רלבנטיות יישמע.
ו.
כל אלה אמרתי במישור הכללי. בענייננו דומה - נוכח מה שייאמר להלן - שאין צורך לצרף את משרד החקלאות כצד פורמלי, לא רק מפני שאין סעד מתבקש נגדו, אלא מפני שבמישור המהותי "הוא כבר בפנים", במובן של הרלבנטיות לכאורה (ולא כ"צד נפגע" דווקא), ובעיקר בהיותו חלק מן הממשלה כולה.
ז.
אטעים: לטעמי אין הבדל של ממש בנידון דידן אם משרד החקלאות מופיע אחר כבוד כמשיב ואם לאו. כמובן בידי עותרים למקד את עתירתם במשרד פלוני או אלמוני, וחובתם לעשות כן אם השר או גורם אחר במשרד הוא רשות מוסמכת לעניין שיקול הדעת שהופעל; ובמקרה דנא כוונה העתירה כנגד גורמים רלבנטיים לדעת העותרים. אך מעבר לכך, כידוע יש מדינת ישראל אחת, וממשלה אחת, ויועץ משפטי לממשלה אחד, ופרקליטות מדינה אחת שמייצגים את כל גופי המדינה. כשמובאת עמדה לפני בית משפט זה עליה להיות עמדה המייצגת מדיניות ממשלתית אחת, ולא חלילה של לטיפונדיות ואחוזות פיאודליות כאלה ואחרות - מדינה אחת, מדיניות אחת. תפקידם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה הפועלות בכפיפות לו בהקשר המשפטי הוא האינטגרציה, כך שבית המשפט לא ישמע מנגינות מתוים שונים, משל היו אלה "שטיבלך" של נוסחים שונים. תזמורת אחת היא ומנצח לה אחד, במישור הכולל - הממשלה, שבמקרה של חילוקי דעות על ראש הממשלה להביא את הדברים לדיון ולהכרעה בה, ובמישור המשפטי - היועץ המשפטי לממשלה. תזמורת אחת אמרנו, ונזכרתי דברי השופט (כתארו אז) חיים כהן בעש"מ 1/76 כהן נ' נציבות שירות המדינה פ"ד ל(3) 500, 503 באשר ל"הרמוניה, שהקולות הרבים והמגוונים של תזמורת גדולה נעשו 'משמעת נעימה, היא הנקראת קונסונאנצה, ומשם המציא חכמת הניגון' (כלשון רבי עמנואל פרנשיס בספרו "מתק שפתיים", מובא במילון בן יהודה כרך 7, ע' 3398)". יתר על כן, גם במקרים שבהם בחרו עותרים לרשום כמשיבים משרדי ממשלה מסוימים, ובכפוף לעניינים הספציפיים של הפעלת סמכות על-ידי רשות מוסמכת, יש לראות בכלל ובמהות את כל הממשלה כמשיבה, ועל הפרקליטות לזהות אם ישנם חילוקי דעות בנושא שלפניה ויש להם רלבנטיות לעתירה (להבדיל מניגוח מפלגתי או אישי כזה או אחר) - ובמקרה כזה לערוך את האינטגרציה. ואכן כתבה גם הפרקליטות בתגובתה כאן, כי "תגובת המדינה המוצגת במסגרת ההליך מייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שזו מגובשת בשיתוף כלל גורמי הממשלה הרלבנטיים". הדבר תואם את דברי השופט זמיר שהובאו מעלה, בדבר הצגת הנושא "באופן מלא וטוב" גם לגבי עמדת מי שלא יוצג. נחזור ונשנן: מדינה אחת, ממשלה אחת, יועץ משפטי אחד ופרקליטות אחת.
ח.
על כן אין צורך בצירופו של משרד החקלאות באופן "פורמלי" כמשיב; ואולם, חזקה על הפרקליטות כזרוע היועץ המשפטי לממשלה, שגישת משרד החקלאות - בין השאר לפי חוות הדעת שפירסם - תהא לנגד עיניה ככל הנחוץ בבואה לערוך דבריה לפני בית המשפט, ומבחינה זו במהות תהא התמונה מלאה וראויה. איני מביע כמובן לעת הזאת דעה על נושא העתירה לגופו.
ט.
בכפוף לכך - ומתוך הנימוקים הללו - איני נעתר לבקשה.
הערה: בטעות שלי שוחרר תחילה נוסח בטרם תיקונים סופיים ובטעויות הגהה, ועל כן מוצאת עתה ההחלטה בנוסח הנכון.
ניתנה היום, י"ג
בתמוז תשע"ב (3.7.12)
הנוסח המתוקן מוצא היום
, י"ד בתמוז תשע"ב (4.7.12)
ש ו פ ט