פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6017/16
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת ע' ברון
העותרים:
1.
ארשם תעשיות בע"מ
2. דוד חננאל (חן)
נ ג ד
המשיבים:
1.
שר הבינוי והשיכון
2. רשות הפיתוח באמצעות רשות מקרקעי ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים
בשם העותרים:
מר דויד חננאל
פסק-דין
השופטת א' חיות:
בעתירה זו מבקשת העותרת להורות למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא ייחתם עמה הסכם חכירה בנוגע לשטח מקרקעין הידוע כמגרש 114 לפי תכנית מפורטת ג/8997 בנצרת עילית (להלן: המגרש ).
1.
בין העותרת למנהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל, ולהלן: המנהל ) נכרת ביום 14.6.2004 הסכם פיתוח לפיו העותרת תשכור מהמנהל את המגרש לתקופה של 36 חודשים לצרכי תעשיה ומלאכה. לטענת העותרת הסכם הפיתוח " היווה הלכה למעשה קדימון לחוזה חכירה עתידי אשר היה [אמור] להיחתם בין הצדדים " (סעיף 2 לעתירה). עוד טוענת העותרת כי בהסכם הפיתוח לא נקבע כי שימוש במגרש שלא לצרכי תעשיה ייחשב כהפרה שלו ועילה שלא להחכיר לה את המגרש בעתיד. אף על פי כן, כך לטענת העותרת, מסרב המנהל לחתום עמה חוזה חכירה בקשר למגרש בטענה כי היא משתמשת בו למטרות אחרות מאלו שלשמן הוקצה לה ומפרה את הסכם הפיתוח.
2.
העותרת מוסיפה וטוענת כי המנהל התעלם מבקשתה למתן ארכה לתיקון ההפרה הנטענת ובמקום לבוא עמה בדברים הגיש נגדה תביעה לסילוק יד מהמגרש. יתר על כן, כך טוענת העותרת, גם לאחר שתיקנה את ההפרה הנטענת סרב המנהל לחתום עמה על חוזה חכירה בנוגע למגרש. לטענת העותרת, התנהלותו האמורה של המנהל היא שרירותית ובלתי סבירה ונוכח היותו של הסכם הפיתוח " שנוי במחלוקת ובוודאי נזקק לפרשנות נוספת כמו גם לתיקונים ולהבהרות ... נובע הצורך שבהתערבות ביהמ"ש הנכבד הזה בישבו כבית הדין הגבוה לצדק ולו לצורך מתן פרשנות מחודשת ונהירה לחוזה דנן " (סעיף 46 לעתירה).
3.
טענותיה של העותרת הן טענות מתחום דיני החוזים ואותן עליה להעלות בהליך אזרחי מתאים. משעומד לעותרת סעד חלופי, כאמור, דין העתירה להידחות על הסף וכך אנו מורות.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, ה' באב
התשע"ו (9.8.2016).
ש ו פ ט ת
ש
ו פ ט ת
ש
ו פ ט ת