פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6017/16 אר שם תעשיתות בע"מ נ. שר הבינוי והשיכון

ניתן ביום

בקצרה

חוזים · הסכם פיתוח וחכירת מקרקעין מאת מנהל מקרקעי ישראלעתירה לבג"ץ לחיוב המשיבים לתת טעם מדוע לא ייחתם הסכם חכירה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה על הסף עתירה שבה ביקשה חברה לחייב את רשות מקרקעי ישראל לחתום עמה על חוזה חכירה למגרש בנצרת עילית. בית המשפט קבע כי טענותיה נוגעות לדיני חוזים ויש להעלותן בהליך אזרחי. משעומד לעותרת סעד חלופי, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

העותרת התקשרה עם רשות מקרקעי ישראל בהסכם פיתוח לשכירת מגרש לתקופה של 36 חודשים לצרכי תעשייה ומלאכה. העותרת טוענת כי ההסכם נועד כקדימון לחוזה חכירה, וכי המנהל סירב לחתום עמה על חוזה חכירה בטענה לשימוש לא מורשה במגרש. המנהל הגיש נגדה תביעה לסילוק יד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה לבג"ץ שעניינה טענות בדיני חוזים לגבי סירוב לחתום על הסכם חכירה?
  2. 2.האם קיים סעד חלופי בהליך אזרחי שמונע את הדיון בעתירה המנהלית?

הלכות

  1. 1

    טענות הנוגעות לדיני חוזים יש להעלות בהליך אזרחי מתאים ולא בעתירה לבג"ץ.

    ״טענותיה של העותרת הן טענות מתחום דיני החוזים ואותן עליה להעלות בהליך אזרחי מתאים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר עומד לעותר סעד חלופי, דין העתירה להידחות על הסף.

    ״משעומד לעותרת סעד חלופי, כאמור, דין העתירה להידחות על הסף וכך אנו מורות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוזה חכירה
  • הסכם פיתוח
  • מקרקעי ישראל
  • סעד חלופי
  • דיני חוזים
  • הליך אזרחי
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

6017/16

לפני:

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופטת ע' ברון

העותרים:

1.

ארשם תעשיות בע"מ

2. דוד חננאל (חן)

נ ג ד

המשיבים:

1.

שר הבינוי והשיכון

2. רשות הפיתוח באמצעות רשות מקרקעי ישראל

עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים

בשם העותרים:

מר דויד חננאל

פסק-דין

השופטת א' חיות:

בעתירה זו מבקשת העותרת להורות למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא ייחתם עמה הסכם חכירה בנוגע לשטח מקרקעין הידוע כמגרש 114 לפי תכנית מפורטת ג/8997 בנצרת עילית (להלן: המגרש ).

1.

בין העותרת למנהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל, ולהלן: המנהל ) נכרת ביום 14.6.2004 הסכם פיתוח לפיו העותרת תשכור מהמנהל את המגרש לתקופה של 36 חודשים לצרכי תעשיה ומלאכה. לטענת העותרת הסכם הפיתוח " היווה הלכה למעשה קדימון לחוזה חכירה עתידי אשר היה [אמור] להיחתם בין הצדדים " (סעיף 2 לעתירה). עוד טוענת העותרת כי בהסכם הפיתוח לא נקבע כי שימוש במגרש שלא לצרכי תעשיה ייחשב כהפרה שלו ועילה שלא להחכיר לה את המגרש בעתיד. אף על פי כן, כך לטענת העותרת, מסרב המנהל לחתום עמה חוזה חכירה בקשר למגרש בטענה כי היא משתמשת בו למטרות אחרות מאלו שלשמן הוקצה לה ומפרה את הסכם הפיתוח.

2.

העותרת מוסיפה וטוענת כי המנהל התעלם מבקשתה למתן ארכה לתיקון ההפרה הנטענת ובמקום לבוא עמה בדברים הגיש נגדה תביעה לסילוק יד מהמגרש. יתר על כן, כך טוענת העותרת, גם לאחר שתיקנה את ההפרה הנטענת סרב המנהל לחתום עמה על חוזה חכירה בנוגע למגרש. לטענת העותרת, התנהלותו האמורה של המנהל היא שרירותית ובלתי סבירה ונוכח היותו של הסכם הפיתוח " שנוי במחלוקת ובוודאי נזקק לפרשנות נוספת כמו גם לתיקונים ולהבהרות ... נובע הצורך שבהתערבות ביהמ"ש הנכבד הזה בישבו כבית הדין הגבוה לצדק ולו לצורך מתן פרשנות מחודשת ונהירה לחוזה דנן " (סעיף 46 לעתירה).

3.

טענותיה של העותרת הן טענות מתחום דיני החוזים ואותן עליה להעלות בהליך אזרחי מתאים. משעומד לעותרת סעד חלופי, כאמור, דין העתירה להידחות על הסף וכך אנו מורות.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' באב

התשע"ו (9.8.2016).

ש ו פ ט ת

ש

ו פ ט ת

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 5040/22ארשם תעשיות בע"מ נ. מנהל מקרקעי ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1טענות הנוגעות לדיני חוזים יש להעלות בהליך אזרחי מתאים ולא בעתירה לבג"ץ.
  2. 2כאשר עומד לעותר סעד חלופי, דין העתירה להידחות על הסף.