בג"ץ 602/18 עו"ד ד"ר צבי ברק נ. בית הדין הארצי לעבודה

השופט נ' הנדל:

1.מונחת לפנינו עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שאישר את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, לפיו יש לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הבקשה הוגשה על ידי עותר 2 באמצעות בא כוחו – עותר 1. לא מצאנו כי קיימת הצדקה להתערב בהחלטה לדחות את אישור הבקשה, לפי אמות המידה הרלוונטיות שנקבעו בפסיקה. די לומר כי לא הוכחה עילת תביעה ביחס לכמה מן הסעדים, וביחס לחלק אחר שלהם קיימים מחסומים נוספים בפני אישור הבקשה, לרבות התיישנות חלק ממנה. בית הדין הארצי ערך איזון ראוי בין מכלול האינטרסים והצדדים.

2.אשר להוצאות שהטיל בית הדין הארצי על עותר 1. עניין זה עשוי לעורר שאלות משפטיות שונות. בפסק הדין הודגשה התנהגות עותר 1, בהיותו עורך הדין של הקבוצה, וכן מעמדו הכלכלי של מבקש האישור – עותר 2. די לומר כי דווקא על רקע ההיבטים הכלליים והמשפטיים של העניין, יש ממש בטענת עותר 1 כי לא קיבל הזדמנות לשטוח את טענותיו, במובן זה שבית הדין הארצי לא הודיע לו כי הוא שוקל הטלת הוצאות. זאת, גם בראי העובדה שבית הדין האזורי לא הטיל הוצאות דומות והעניין לא עמד בלב הדיון. זכות הטיעון, במובנה המהותי, היא כלל חשוב ויסודי. על כן לא ניתן להתעלם מחסרונה בנסיבות המקרה. לא מצאנו כי במכלול הנסיבות יש מקום להחזרת התיק לבית הדין הארצי לעבודה. לנוכח ההתערבות בחיוב עותר 1, יש צורך לשנות את פסק הדין אף ביחס לעותר 2, והצדדים טענו בעניין בדיון שנערך בפנינו. התוצאה שאליה הגענו – ביטול חיוב עותר 1 בהוצאות – מייתרת את הצורך להידרש לטענות העקרוניות שלו

במישור הכללי.

3.סוף דבר, הצו על תנאי יהפוך למוחלט, במובן זה שיבוטל חיוב ההוצאות שהוטל על עותר 1 בהליך שהתקיים בבית הדין הארצי לעבודה. בנוסף לכך, הוצאות עותר 2 באותו הליך יעמדו על 15,000 ש"ח.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות בהליך דנן.