בג"ץ 6022/01 נהלה גמל נ. שר הפנים

בעתירה זו מבקשים העותרים כי נורה למשיב לנמק מדוע אינו מעניק אישור לשהיית קבע בישראל או אזרחות ישראלית לעותר 2.

העותרת 1 היא אזרחית ישראלית שנולדה בכפר קלנסווה שבמשולש. לפי הנטען בעתירה, ביום 1.1.01 נישאה העותרת 1 לעותר 2 שהוא תושב טול-כרם, ששהה בישראל מכוח היתרי שהייה זמניים שהוענקו לו. ביום 1.2.01 הגישה העותרת 1 בקשה לקבלת אישור לשהיית קבע לבעלה - העותר 2, משלא נענו הגישו עתירה זו לבית המשפט.

בתגובתה לעתירה טענה המדינה כי בקשת העותרים לאיחוד משפחות, טופלה בהתאם להליכים המקובלים. ביום 13.9.01, הודע למשיב כי אין מניעה ביטחונית לאשר את בקשת העותרים לאיחוד משפחות. בעקבות ההודעה זומן העותר 2 ביום 24.9.01 ללשכת מנהל האוכלוסין, וביום 30.9.01 קיבל העותר 2 הפנייה למנהלת התיאום והקישור לצורך קבלת היתרי שהייה במסגרת ההליך המדורג. נוכח האמור, טענה המדינה כי העתירה התייתרה ודינה להידחות על הסף.

בהחלטת בית משפט זה מיום 11.11.01, נתבקשו העותרים להודיע לבית המשפט האם לאור תגובת המדינה, מסכימים הם למחיקת העתירה, ואולם הם הודיעונו כי עומדים הם על עתירתם, ואף הגישו בקשה לצו-ביניים שיאפשר לעותר 2 לשהות בישראל עד להכרעה בעתירה.

בנסיבות אלה, ונוכח האמור בתגובת המדינה, נראה כי אכן העתירה התייתרה ומתבקשת מכך מדחייתה על הסף. נציין עוד, כי על פי הודעת המדינה, אין נדרש כלל כי ינתן צו ביניים לעותר 2, שכן נמסר לו שכחלק מההליך המדורג הוא יקבל היתרי שהייה במסגרת ההסדר. על העותרים למצות את ההליכים הנוגעים לבקשתם לאיחוד משפחות, ובשלב זה לא יוכל העותר 2 לקבל את מבוקשו מעבר להסדר המדורג. כמובן ששמורה לעותרים הזכות לשוב ולפנות לבית המשפט אם לאחר שימוצו ההליכים לא יקבלו את מבוקשם.

אשר על כן, העתירה נדחית.