ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 6054/96
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' קדמי
כבוד השופטת ד' דורנר
המערער : עמרם קדוש
נגד
המשיב ה : מדינת ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בבאר שבע מיום 21.7.96 בת"פ 353/89
שניתן על ידי כבוד השופט ג' גלעדי
תאריך הישיבה:
י"ח אלול תשנ"ט (30.8.99)
בשם
המערער : עו"ד עמית בר
בשם המשיבה: עו"ד דוד פורר
פסק ד ין
המערער הורשע בעבירות של השמטת הכנסות מתוך דו"ח בכוונה להתחמק מתשלום מס, בהרשאה להכין רשומות כוזבות בכוונה האמורה וכן בשימוש בעורמה ובתחבולה באותה כוונה. בית המשפט המחוזי גזר עליו 8 חודשים מאסר לריצוי בפועל, שנת מאסר על תנאי לשלוש שנים וקנס בסך 50,000 ש"ח או ששה חדשי מאסר נוספים תמורתו.
הסניגור קיווה לשכנענו כי ההרשעה בעבירות האמורות אינה מבוססת בשל כך שלא נמצאה ראיה מספקת לכוונתו של המערער להתחמק מתשלום מס; ולחלופין - כי העונש שנגזר על המערער חמור במידה המצדיקה את התערבותנו.
הרשעת המערער מבוססת על ראיות ישירות ונסיבתיות שהובאו על ידי התביעה וזכו לאמונו של בית המשפט המחוזי; בעוד שהסבריו של המערער נדחו כבלתי מהימנים. מחדליו של המערער לדווח על הכנסותיו לא נשנו במחלוקת. ממחדלים אלה וכן ממעשים שעשה המערער ושנתגלו כמעשי מרמה, רשאי היה בית המשפט המחוזי להסיק, כי המערער עבר את עבירותיו בכוונה להתחמק מתשלום מס. התוצאה היא שדין הערעור כנגד ההרשעה להידחות.
גם במידת עונשו של המערער איננו רואים עילה להתערב. העבירות בהן הורשע המערער התייחסו לחמש שנות מס ברציפות. מאז הוגש נגדו כתב האישום חלפו כעשר שנים. אבל עד היום לא עשה המערער דבר לתיקון המעוות, דהיינו - לא הגיש דוחות אמת על הכנסותיו בשנים האמורות. הלכה מיוסדת היא, כי הרשעה בעבירות על פי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה מחייבות, בהעדר נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, הטלת עונש של מאסר בפועל והן עונש כספי. העונשים שהוטלו על המערער בבית המשפט המחוזי אינם חורגים לחומרה מרמת הענישה המקובלת לעבירות כאלה.
הערעור, על שני חלקיו, נדחה. המערער יתחיל בריצוי עונש המאסר שנגזר עליו מייד עם מתן פסק דין זה.
ניתן היום, י"ח אלול תשנ"ט
(30.8.99).
ש ו פ ט ש
ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96060540.
L09