בג"ץ 6057/05 ראאיד מחמוד סעיד נג'אר נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בפני בקשה לפסיקת הוצאות.

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרים להתיר את כניסת העותרת 2 ( להלן: העותרת ) , אזרחית רוסיה, לכפר בורין שבנפת שכם. העותר פנה למשיב 1 בבקשה להנפיק לו רישיון ביקור עבור העותרת אולם בקשתו סורבה. באת כוחו פנתה ביום 8.5.05 הן למשיב והן למחלקת בג"צים בהליך קדם בג"ץ בו בקשה להנפיק לעותרת רישיון ביקור. ביום

23.6.05 הוגשה העתירה שבכותרת. ביום 22.8.05 הוגשה תגובת המשיבה לעתירה אשר במסגרתה הובהר כי לא נפל פגם בהחלטה בהתאם למדיניות הממשלה באותה עת. יחד עם זאת, נמסר כי התקבלו החלטות בדבר הקלות מסוימות בתחום מרשם האוכלוסין באזור יהודה ושומרון. במהלך חודש ספטמבר, הועברה לישראל בקשה מטעם הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית לאפשר את כניסת העותרת לאזור. בקשה זו אושרה ביום 15.10.05 .

2.לטענת ב"כ העותרים, המשיבים השתהו במשך זמן ניכר במתן רישיון כניסה לביקור לעותרת, ורישיון זה ניתן רק לאחר שהוגשה העתירה שבכותרת. מנגד, המשיבים טוענים שיש לדחות את הבקשה שכן אין היא עונה לאמות המידה הקבועות לשם פסיקת הוצאות. לטענתם, לא הייתה הצדקה להגשת העתירה שכן החלטת המשיבים התקבלה כדין על פי המדיניות ששררה באותה עת. שנית, לטענתם, העותרים לא מיצו את ההליכים עובר להגשת העתירה שכן העותרים לא פנו כלל לרשות הפלסטינית טרם הגשתה. לבסוף, לטענתם, ההחלטה להתיר את כניסת העותרת לאזור לא נבעה מהגשת העתירה, אלא משינוי נסיבות שחל לאחר הגשתה.

3.לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובת המשיבים לה ובטענות הצדדים לעניין הבקשה שלפני באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. די לצורך כך בעובדה כי עובר להגשת העתירה לא הועברה לישראל בקשה מטעם הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית למתן רישיון ביקור באזור בהתאם להסכמי הביניים בין הצדדים. במצב דברים זה, פניותיהם של העותרים למשיבים עובר להגשת העתירה וכן הגשת העתירה היו מוקדמות, שכן לא התמלאו תנאי הסף אשר אפשרו למשיבים להכריע בבקשה. לפיכך, אין מקום לחייב את המשיבים בהוצאות העתירה.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית.