בג"ץ 6059/05 עבד אללה יוסף חסין דאהר נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בפני בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת.

1.עניינה של העתירה בקשת העותר 1 כי תותר כניסתן של אשתו ובתו, אזרחיות רוסיה, העותרות 2 ו-3, לתחומי הגדה המערבית לצורך ביקורו. העתירה הוגשה ביום 23.6.05 . בטרם נשמעה העתירה, ולאחר שהתקבל הסעד המבוקש בה, הוגשה ביום 11.12.05 בקשה למחיקתה.

2.לטענת העותרים, העותר פנה למשיב 1 בבקשה להנפיק לו רשיון ביקור עבור העותרות, אולם בקשתו סורבה מהטעם שלא היתה אקטואלית באותו שלב. ביום 8.5.05 פנתה באת כוח העותר למשיב ולמחלקת בג"צ בהליך קדם בג"ץ בבקשה להנפיק לעותרות רשיון ביקור. באותו מועד, פנתה גם למחלקת אשרות וגם ללשכה המשפטית במשרדי המשיב 2 בבקשה להנפיק לעותרות אשרות כניסה. עוד פנתה באותו מועד אף לאלוף פיקוד המרכז ולקצינת פניות הציבור בבקשה להנפיק לעותרים אישורי כניסה לשטח A . לפי הנטען, גם לאחר פניות אלה, לא נעתר המשיב לבקשה, ועל כן נאלץ העותר להגיש את העתירה שבכותרת. רק בחודש אוקטובר אישר המשיב לעותרות רשיון כניסה לביקור, וזאת בעקבות פניית העותר לבית המשפט. המשיבים מתנגדים לבקשה.

3.דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה ההחלטה לאפשר את כניסת העותרת 2 לישראל לא היתה קשורה במישרין או בעקיפין להגשת העתירה, אלא היא תוצאה של שינוי מדיניות שהתרחש בעקבות מגעים מדיניים בין ישראל לרשות הפלסטינית. המדיניות הקודמת נבעה ממציאות ביטחונית-מדינית בשטח לפיה נותק הקשר בין ישראל לרשות הפלסטינית בתחום איחוד משפחות, בין היתר, על רקע מחדלה של הרשות לכבד את התחייבותה להוצאת זרים שנמצאו בתחומי הרשות לאחר שרישיונות הביקור שלהם פקעו. המדיניות השתנתה בעקבות מגעים מדיניים בין ישראל לרשות אשר במסגרתם הוחלט על הקלות מסוימות והרשות התחייבה כי מבקרים שאושרה כניסתם לאזור לא יימצאו בו מעבר לתקופת הביקור המאושרת. המשיבים הבהירו, כי בעת הגשת העתירה טרם חל שינוי המדיניות האמור, ולכן בעת שהוגשה, לא היה מקום לקבלה. כך גם עולה מהודעתם המקדמית אשר במסגרתה נטען על ידם כי דין העתירה להידחות על הסף. התוצאה היא, שהבקשה נדחית.