ע"א 607/97 שפיר יצחק נ. המגן חברה לביטוח

ההודעה על קביעת הערבון בתיק זה נשלחה לבא-כוח המבקש ביום 27.1.97, ואולם רק ביום 29.6.97 הוגשה הבקשה שבפני להארכת המועד להפקדת הערבון ולהמרתו בערבות צד ג'.

בבקשה להארכת מועד נאמר, כי המבקש מטפל באמו האלמנה, אשר נפגעה בתאונת דרכים בתאריך 24.10.96. האם היתה מאושפזת בבית חולים, ולאחר ששוחררה לביתה הוסיפה להיות רתוקה למיטה. המבקש מוסיף, כי הוא "סועד אותה בחוליה ולקחתי אותה לטיפולים ובדיקות משך מספר חודשים. בשל טרדות הטיפול באימי לא עמדתי במועד המצאת הערבון...". קיימת גם בקשה להמרת הערבון בערבות צד ג' בשל כך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מאפשר לו להפקיד את סכום הערבון במזומן. זאת ותו לא.

לבקשה צורף אישור רפואי מיום 24.10.96 של בית החולים הלל יפה, בו נאמר כי הגב' שפיר מזל התקבלה למחלקה האורטופדית באופן דחוף דרך חדר מיון עקב תלונות על כאבים בגב התחתון. הגב' שפיר שוחררה באותו יום עם המלצה למנוחה ולביקורת כעבור שבועיים. יש לציין, כי המילה "תאונת דרכים" כלל אינה מוזכרת באישור הרפואי האמור, ומתוכנו גם אין עולה תמונת מצב אשר יכולה היתה למנוע מן המבקש להתפנות לטפל בענייניו המשפטיים עת כה רבה. לא למותר לציין, כי הוא אף עשה כן, שהרי הערעור הוגש ביום 26.1.97, בתוך התקופה בה טיפל כביכול באמו.

איני מוכנה לקבל כהסבר מתקבל על הדעת לאחור בהפקדת הערבון את ההסבר שניתן התולה את האחור בהכרח לטפל באם. כמבואר, אין כל סימוכין לכך שמצב האם הצריך טיפול צמוד; וגם לו היה כך, האם לא ניתן היה לטפל באם וגם לא להזניח את הערעור שהוגש. וכן, כיצד זה בכל זאת הוגש הערעור במועד, ומדוע לא טרח המבקש וביקש אורכה לפני שחלף המועד להפקדת הערבון. המסקנה העולה מן המקובץ היא, כי המבקש ישב באפס מעשה כחמישה חודשים, וכשהוגשה לבסוף הבקשה להארכת המועד הובא בה נימוק שאינו יכול להחזיק מים. אכן, אין המדובר במועד שנקבע בחיקוק שלהארכתו נדרש "טעם מיוחד", אך הסבר הגיוני ואמין יש לתת. בבקשה שבפני לא נעשה נסיון כן לתת הסבר כאמור לאחור הממושך בהפקדת הערבון, ומה שמונח בפני הוא נסיון לטייח מחדל שארע באי הפקדת הערבון במועד באמצעות הסבר שווא.

לפיכך, אני מחליטה לדחות את הבקשה להארכת מועד. בנסיבות אלה, לא מצאתי להידרש לבקשה להמרת הערבון בערבות צד ג'. התוצאה היא, כי הערעור נרשם לדחייה על-פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. אני מאפשרת לבא-כוח המבקש ליתן טעם תוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה מדוע לא יידחה הערעור כאמור. אי מתן תגובה במועד יביא לדחיית הערעור על אתר מבלי שתנתן בו החלטה נוספת.