פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6072/21סיגלית שלו נ. מנהל בתי המשפט

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
ירושה · התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה בתחום הירושה ורישום צווי ירושהעתירה למתן צו על תנאי נגד התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה והרשם לענייני ירושה, ונגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה

בג"ץ דחה עתירה למתן צו על תנאי נגד התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה והרשם לענייני ירושה. הטענות הכלליות נדחו מחמת היעדר תשתית ומחמת אי מיצוי הליכים. הטענה נגד החלטה משנת 2017 נדחתה, שכן בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור והעותרת לא ערערה בזמן.

העובדות

העותרת, שאינה מיוצגת, הגישה עתירה נגד התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה והרשם לענייני ירושה ונגד החלטה מיום 2.2.2017. העותרת טענה כי הצווים אינם מועברים למרשם הארצי, כי לא יושם סעיף 11 לתקנות הירושה, וכי הרשמת לא עשתה שימוש בסמכותה. פניותיה המוקדמות לא שטחו את טענותיה כנדרש, וההחלטה לא הוערערה במועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להיעתר לעתירה למתן צו על תנאי נגד התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה והרשם לענייני ירושה?
  2. 2.האם יש לבטל החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 2.2.2017 שניתנה, לטענת העותרת, בהיעדר סמכות?

הלכות

  1. 1

    טענות כלליות וכוללניות, נעדרות תשתית עובדתית או משפטית מינימלית, דינן להידחות מבלי להידרש לגופן.

    ״דין העתירה להידחות על כל ראשיה״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של הערכאות השיפוטיות המוסמכות, במיוחד כאשר לא נעשה שימוש בהליכי הערעור או הביטול המתאימים.

    ״בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • צו על תנאי
  • תיק עיזבון
  • צווי ירושה
  • מרשם ארצי
  • בית המשפט לענייני משפחה
  • עתירה
  • היעדר סמכות
  • אי מיצוי הליכים
  • ערכאת ערעור

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

6072/21

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט ע' גרוסקופף

כבוד השופט א' שטיין

העותרת:

סיגלית שלו

נ ג ד

המשיבים:

1. מנהל בתי המשפט

2. האפוטרופוסה הכללית והממונה על

הירושות

3. השופטת תמר סנונית מבית המשפט

לענייני משפחה בתל-אביב

4. היועץ המשפטי לממשלה

5. שר המשפטים

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

בעצמה

פסק-דין

השופט ע' גרוסקופף:

לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המופנית נגד התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה והרשם לענייני ירושה בכלל, ונגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת תמר סנונית פורר ) מיום 2.2.2017 במסגרת תמ"ש 60839-12-16 בפרט.

1.

העותרת, שאיננה מיוצגת, מעלה בעתירתה ארבע טענות מרכזיות, כדלהלן: ראשית , כי בתי המשפט לענייני משפחה מפרים את החובה המוטלת עליהם על פי דין להעביר לממונה הארצי, האחראי על מרשם ארצי של צווי ירושה וצווי קיום, את הצווים שיוצאים תחת ידיהם, ובכך פוגעים בשלמות המרשם; שנית , כי בתי המשפט לענייני משפחה, וכן מנהל בתי המשפט (המשיב 1), אינם מיישמים את סעיף 11 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, לפיו תובענות בענייני ירושה יצורפו לתיק משפחה אחד שיכונה תיק עיזבון, ויורכב מתיק עיקרי ותיקי משנה, וכי בתי המשפט לענייני משפחה אף דנים בתובענות שאומנם הוכתרו על ידי מגישיהן כעוסקות בענייני ירושה, אך אינן כאלה הלכה למעשה; שלישית , כי האפוטרופוסה הכללית, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשמת לענייני ירושה (המשיבה 2) נמנעת מלעשות שימוש בסמכותה לפי סעיף 73ג לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 ולנהל " חקירות בנושאים נשוא עתירה זו ובכלל, ללמוד את כשלי מערך הירושות ולתקן כל אימת שנדרש תיקון " (סעיף 17 לעתירה); רביעית , העותרת טוענת כי יש להורות על ביטול החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 2.2.2017 במסגרת תמ"ש 60839-12-16, שהעותרת היא צד לו, מפני שניתנה בהיעדר סמכות.

2.

דין העתירה להידחות על כל ראשיה. אשר ל טענות הראשונה, השנייה והשלישית – י ש לדחותן מחמת היותן כלליות וכוללניות ונעדרות תשתית עובדתית או משפטית מינימאלית המאפשרת, לא כל שכן מצדיקה, בחינת הטענות לגופן (בג"ץ 3963/21 פלוני נ' משרד הבריאות (10.6.2021); בג"ץ 2270/21 אלדר נ' היועץ המשפטי לממשלה (6.5.2021) ). זאת ועוד, ביחס לטענה הראשונה והשלישית, טוענת העותרת כי פנתה לגוף הרלוונטי עובר להגשת העתירה. ואולם, עיון באסמכתאות שצירפה לתמיכה בטענה זו מלמד כי לא בפנייה מוקדמת עסקינן. פנייה אומנם נעשתה, אך העותרת לא שטחה בפניותיה את טענותיה והשגותיה כפי שנדרש לעשות (הפנייה האחת עוסקת בבקשה שהוגשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (נספח ב' לעתירה), ואילו הפנייה השנייה עניינה בתכתובת מייל ששלחה העותרת למשיבה 2 ביום 1.8.2019, שבה מציינת העותרת כי תעלה את תלונתה על הכתב בצירוף מסמכים ותישלח לכתובת דואר אלקטרוני שתימסר לה (נספח ג' לעתירה)). משכך, דומה כי ביחס לטענות אלה, העתירה לוקה גם בהיעדר פנייה מוקדמת ואי מיצוי הליכים (ראו: בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים , פסקה 15 וההפניות שם (18.3.2020)).

3.

אשר ל טענה הרביעית – כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של הערכאות השיפוטיות המוסמכות (בג"ץ 2088/21 פלוני נ' הרשות השופטת כב' השופט נחשון פישר , פסקה 3 (24.3.2021) ; בג"ץ 7640/15 חשב גניט ייזום ויישום פרוייקטים בע"מ נ' כתבי ואח' , פסקה 4 (15.11.2015)). כך במיוחד מקום בו עסקינן בהחלטה שניתנה על ידי הערכאה המבררת לפני למעלה מארבע וחצי שנים, על פי הסכמת הצדדים (לרבות העותרת), ושהעותרת לא ערערה עליה במועד הקבוע הדין, ואף לא פעלה לביטולה לפי הפרוצדורה המתאימה על פי דין. לפיכך, דין טענה זו להידחות גם כן.

4.

נוכח כל האמור, העתירה נדחית. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.

ניתן

היום, ג' בתשרי התשפ"ב (9.9.2021).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 6169/21עו"ד אמיר יוסף ברוט נ. היועץ המשפטי לממשלהפסק-דין

הלכות

  1. 1טענות כלליות וכוללניות, נעדרות תשתית עובדתית או משפטית מינימלית, דינן להידחות מבלי להידרש לגופן.
  2. 2בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של הערכאות השיפוטיות המוסמכות, במיוחד כאשר לא נעשה שימוש בהליכי הערעור או הביטול המתאימים.