בג"ץ 6102/04 שייח' עלי מועדי ואחרים נ. שר הפנים

1.רשמנו לפנינו הודעת באת-כוח המדינה, כי מדינת ישראל מכבדת את ההצהרה בדבר זיקתם הדתית של חברי הדת הדרוזית לעלות לקברו של הנביא "הביל" אשר בסוריה. לעניין זה יום העלייה לקבר הינו היום השני בשבוע הראשון לחודש ספטמבר. עם זאת, ובשים לב לכך, שהיציאה לארץ אויב נאסרה ככלל, על פי הדין, על המדינה לשקול שיקולים של ביטחון המדינה, תוך שנדרש איזון בין הזיקה הדתית האמורה לבין ביטחון המדינה. על רקע זה ייעשה ניסיון ראשון לאפשר לקבוצה מהעדה הדרוזית לקיים את מצוות הדת כהצהרתם. לאור הניסיון הזה, ועל רקע הלקחים שילמדו ממנו, יוסקו מסקנות באשר להמשך הגשמתה של המצווה.

2.על רקע זה - וכצעד ראשון – יינתן היתר לקבוצה ראשונה מבין העותרים לצאת לסוריה, וזאת על-פי ההסדר המוצע על-ידי המדינה בהתאם למכתבה של גב' גנסין מיום 17.8.2004, ולאור מכתבו של הצלב האדום. השהייה בסוריה תהא ל-72 שעות. היא תתאפשר בשנה זו בלבד גם במועד לאחר 5.9.2004.

3.לכל צד שמורות כל טענותיו. אין בהסדר שנתקבל כדי לוותר על טענת העותרים לעניין הגשמת המצווה הדתית במלואה, הן לעניין היציאה לסוריה והן לעניין היציאה ללבנון. למותר לציין, כי למדינה עומדות כל טענותיה.

4.אנו דוחים, אפוא, את שמיעת העתירה. מטרת הדחייה לבחון אפשרות מימוש ההסכם המוצע. בחלוף חודש תימסר לנו הודעה משלימה. על פי תוכנה נחליט על אופן המשך הטיפול בעתירה.