בג"ץ 6108/13 פלוני נ. בית הדין הרבני האיזורי בראשקלון

1.

בעתירה שבפנינו מלין העותר על החלטות של בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול שניתנו במסגרת סכסוך בין מי שהיו בני זוג, העותר והמשיבה 3 (להלן – המשיבה ).

2.

לבני הזוג שהיו נשואים והתגרשו יש שלושה ילדים, כולם קטינים. המשפחה התגוררה בדרום הארץ. לאחר הגירושין עברה המשיבה לאזור השרון יחד עם שתי הבנות הצעירות ואילו הבן נותר עם אביו באזור הדרום. בתי הדין הרבניים קבעו כי הבנות יישארו עם אימן המשיבה ואילו הבן ייוותר עם אביו. על פי החלטת בית הדין הרבני האזורי, קביעתו תעמוד בתוקף למשך שנה אחת. ההחלטה ניתנה בסוף חודש אוגוסט האחרון . בית הדין הרבני הגדול דחה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר.

3.

העותר טוען כי בית הדין האזורי לא היה מוסמך לדון, מאחר שההחלטה ניתנה על ידי דן יחיד וכן הוא טוען כי לא ניתנה לו זכות טיעון בהקשר לחוות דעת של מומחית שהונחה בפני בית הדין. יצוין, כי ההליך קבוע בפני בית הדין הרבני האזורי להמשך דיון בחודש פברואר 2014.

4.

לא מצאנו ממש בטענותיו של העותר. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי העותר עצמו ביקש הכרעה בדיון שהתנהל בבית הדין האזורי ביום 26.8.2013 בפני דן יחיד. זאת ועוד, העותר כלל לא טען שאין סמכות לדן יחיד לטפל בהליך. נוסיף, כי ברור מן ההחלטה שניתנה כי מדובר בהכרעה בעלת אופי זמני. כאמור, המחלוקת קבועה לדיון בחודש פברואר הקרוב. כמו כן לא מצאנו כל יסוד לטענה כי לא ניתנה לעותר זכות טיעון.

5.

סיכומו של דבר הוא שלא נמצא לנו בסיס להתערב בהחלטותיהם של בתי הדין הרבניים האזורי והגדול.

העתירה נדחית. העותר יישא בשכר טרחה בסך 25,000 ש"ח.