רע"א 611/02
בפני: כבוד השופט י' טירקל
המבקש : שמעון כהן
נגד
המשיב : מ. פלא ייזום עסקים בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מיום 16.12.01 בע"א 3391/00
בש"א 23768/01.
בשם המבקש: עו"ד ישראל ש. אדלר
בשם המשיבה: עו"ד אלמוג צבר
פסק דין
1.המשיבה השכירה לשוכר סופרמרקט שבבעלותה בישוב מודיעין. לפי ההסכם שנערך ביניהם הפקיד השוכר בידי המשיבה שלושה שטרי חוב שעשה לפקודתה. לשטרות ערבו שלשה אנשים וביניהם המבקש. נקבע בהסכם כי המשיבה תהיה רשאית למלא בשטרי החוב סכום של עד 500,000 ש"ח אם יפר השוכר את ההסכם הפרה יסודית. אחרי שתמה תקופת השכירות מלאה המשיבה באחד משטרי החוב סכום של 300,000 ש"ח והגישה אותו לביצוע. השוכר והערבים הגישו התנגדות לביצוע השטר. בהחלטתו מיום 7.11.00, דחה בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד הרשם א' אטיאס), את ההתנגדות. השוכר והערבים ערערו על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו וכן הגישו לבית משפט השלום בקשה לעכב את ההליכים בהוצאה לפועל עד להכרעה בערעור. הבקשה נדחתה. כמו כן דחה בית המשפט המחוזי ארבע בקשות לעכב את ההליכים. המבקש ביקש להרשות לו לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 16.12.01, לפיה נדחתה הבקשה האחרונה לעכב את ההליכים. המשיבה השיבה על הבקשה. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
2.המבקש טוען כי לא היתה כל הצדקה למלא סך של 300,000 ש"ח בשטר החוב. לטענתו הסכסוך בין המשיבה לשוכר ענינו תשלום דמי שכירות, חובות בגין חשבונות טלפון, חשמל ומיסי עיריה (להלן - "החשבונות") וכן בנייה מחדש של קיר בסופרמרקט שהרס השוכר. לטענת המבקש לא שולמו דמי שכירות עבור חודש אחד בלבד; החשבונות נפרעו במלואם ובכל מקרה מדובר בחובות ישירים של השוכר לאחרים ואין כל חשש שהמשיבה תידרש לפרוע אותם; הקיר שנהרס נבנה מחדש, אם כי לא הוצג אישור מהנדס לכך לפי הוראת ההסכם. עוד טוען המבקש כי עד היום נגבו ממנו בהליכי ההוצאה לפועל כ100,000- ש"ח וכי התמשכות ההליכים עלולה לגרום לו נזקים בלתי הפיכים: אובדן מקום עבודתו; אובדן דירת מגוריו; אובדן זכויותיו הפנסיוניות בשל עיקולים שהוטלו על תוכניות ביטוח החיים וביטוח המנהלים שלו. כנגדו טוענת המשיבה כי חובו של השוכר גדול מן הסכום של 300,000 ש"ח והוא כולל דמי שכירות עבור שני חודשים, חוב לחברת "בזק", עלות השבת הסופרמרקט לקדמותו, ציוד חסר או הרוס, תקופה שבה לא הופעל הסופרמרקט עקב שיפוצים, פיצוי מוסכם עבור הפרה יסודית של החוזה והפרשי שער בגין דמי שכירות. באשר לנזקים שייגרמו למבקש עקב הליכי ההוצאה לפועל, אם יזכה בערעורו, עוד טוענת המשיבה כי מצבו הכלכלי של המשיב מצוין ואין חשש שיגרמו לו נזקים בלתי הפיכים.
3.דין הערעור להתקבל.
טענתו המרכזית של המבקש היא שהסכום שמילאה המשיבה בשטר החוב גבוה בשיעור ניכר מן החוב שהוא חב לה. לכאורה יש לטענה זאת אחיזה בכך שהמשיבה מילאה בשטר החוב סכום העולה בהרבה על הסכום הכולל של דמי השכירות לתקופת השכירות כולה. אכן, לפי הוראות ההסכם רשאית היתה המשיבה למלא בשטר החוב סכום עד 500,000 ש"ח, אולם אין לראות בכך הרשאה למלא בשטר החוב סכום כאוות נפשה העולה בהרבה על הנזקים עליהם בא שטר החוב לפצות. כידוע, ככל שמדובר בצדדים קרובים יכול שעושה השטר יזכה ברשות להתגונן על פי הטעם שלאור עסקת היסוד חבותו השטרית פחותה (ראו, דנ"א 258/98 צמח ויקטור נ' רחל שלשבסקי ואח' (טרם פורסם); ש' לרנר דיני שטרות (תשנ"ט) 330). מבלי להביע דעה בדבר סיכויי הערעור, נראה, אפוא, לכאורה כי בנסיבות שתוארו היה מקום לקבל את ההתנגדות ולתת רשות להתגונן.
דומה שגם שיקולי נוחות מטים את הכף לעבר עיכוב הביצוע. מטענותיהם של בעלי הדין עולה כי בתקופה האחרונה שילם המבקש למשיבה מדי חודש סכום המגיע כדי מחצית שכר הנטו שלו. אין ספק שיש בכך כדי להטיל נטל כבד מאוד על המבקש. על כך יש להוסיף כי עד כה גבתה המשיבה מן המשיב, כאמור לעיל, סכום של כ100,000- ש"ח, שהוא כשליש סכום החוב.
4.לפיכך אני מבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 16.12.01 ומעכב את הליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ 02-04090-99-3 עד להחלטה בערעור. המשיבה תשלם למבקש שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.
ניתן היום, ט"ו באדר תשס"ב
(27.2.02).
ש ו פ ט