פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
6119/00
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
העותר:
אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה
נ ג ד
המשיבים:
1. הועדה למתן
היתרים להזרמת שפכים לים
2. אגוד ערים אזור דן
3. השרה לאיכות הסביבה
4. שר הבריאות
5. שר החקלאות
6. השר לבטחון פנים
7. שר הבטחון
8. עיריית תל אביב
9. עיריית פתח תקוה
10. עיריית רמת גן
11. עיריית חולון
12. עירית בת ים
13. עיריית בני ברק
14. עיריית גבעתיים
15. מי אזור דן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
העותרת הגישה עתירה כנגד מתן היתרים להזרמה לים של בוצה המכילה חומרים מסוכנים. לאחר הגשת העתירה נתנה המשיבה 1 היתרים נוספים להזרמת השפכים, אך ביום 5.1.04, כשלוש וחצי שנים לאחר הגשת העתירה, החליטה לאסור את הזרמת השפכים, מן הטעם שהמשיבה 2 אינה עומדת בתנאי ההיתר שניתן לה.
העותרת מייחסת את ההחלטה על הפסקת הזרמת השפכים להגשת העתירה. בבקשה לפסיקת הוצאות היא טוענת: "מסגרת העתירה שהותוותה על ידי בבית המשפט הנכבד, שימשה כקטר שהניע (ומניע, גם לאחר מחיקת העתירה) את 'רכבת' האחריות הסביבתית של המשיבה 1, וכן את טיהורו של הים התיכון ממזהמים מסוכנים וממתכות כבדות אשר הוזרמו, ללא כל דין ודין, על ידי המשיב 2..." ועוד מוסיפה העותרת וטוענת: "אין ספק, כי אלמלא הגישה העותרת את העתירה, היתרי הזרמה למשיב 2 היו ניתנים כדבר שבשגרה, וכל הקשור למציאת פתרונות אלטרנטיביים לשפכי (בוצה) המשיב 2 היו 'נמרחים' על פני פרק זמן של חיים שלמים, ורק העובדה, כי הליך זה היה תלוי ועומד גרמה למשיבים לבצע את הדרוש, על מנת לעצור את זיהום הים הפרוע...." (סעיפים 10, 16 לבקשה לפסיקת הוצאות).
העותרת אינה יכולה להראות קשר ישיר ומיידי בין הגשת העתירה והדיון בה לבין התוצאה של אי חידוש ההיתר, והקשר המתואר בבקשה הוא כללי וערטילאי. ייתכן שצודקת המבקשת בדבר היותה ה"קטר" המוביל את "רכבת" שמירת איכות הסביבה, אולם בכך לא די. על מנת שתהיה זכאית להחזר הוצאותיה, על המבקשת להראות כי הגשת העתירה היא שגרמה, באופן ישיר, לתוצאה.
זאת ועוד: השקעתה הרבה של העותרת בהגשת העתירה וביצירת התשתית העובדתית לה, על ידי פניה למומחים, הכנת חוות דעת וכיוצא באלה, יכולה היתה להשפיע על גובה
ההוצאות הראוי במידה שהעותרת היתה זכאית להן, אולם אין היא רלוונטית מקום ש הזכות
להוצאות אינה קיימת (בג"צ 842/93, אל נסאסרה נגד שר הבינוי והשיכון ואח', פ"ד מח (4) 217).
נוכח כל האמור לעיל החלטתי לדחות את הבקשה לחיוב המשיבים בהוצאות.
ניתנה היום, ל' בניסן תשס"ד (21.4.04).
חגית
מאק-קלמנוביץ' שופטת
ר
ש מ ת