בג"ץ 6129/02 בנדיתו ונג'נסו נ. שר הביטחון בנימין בן אליעזר

בא-כוח המדינה בהודעתו בכתב ובהצהרה בעל-פה בפנינו מסר כי העותרים, כבעלי תעודות זהות ישראליות, זכאים לעבור במחסום אשר מטעמים אופרטיביים לא ניתן כיום להזיזו לאתר אחר. כאשר תושלם הקמת הגדר הנבנית עתה כ"עוטף ירושלים", תהיה שכונת מגוריהם של העותרים בתוך הגדר.

בעקבות הדיון בעתירה זו ננקטו צעדים להקל על העותרים. נמסר לנו, כי ניתנו הנחיות לחיילים המוצבים במחסום, הנחיות שחודדו לאחרונה, כי על המחסום להיות פתוח לתושבי שכונתם של העותרים גם כאשר מוטל עוצר מטעמים בטחוניים על תושבי בית לחם. כמו כן, הוקצה לעותרים נתיב מיוחד למעבר במחסום שהופרד על ידי חוצצים מפלסטיק כדי להקל עליהם ועל בני משפחותיהם את המעבר.

אנו שבים וקובעים כי על הממונים על המעבר במחסום לכבד את ההנחיות לפיהן, לבד ממצב של התראות ספציפיות בהן נסגר המחסום באופן מוחלט, יאופשר לעותרים לעבור במחסום ככל תושבי ירושלים בעלי תעודת זהות ישראלית. כן אנו ממליצים שייעשו מאמצים נוספים למצוא דרך מעשית להקל על מעברם החופשי של העותרים במחסום.

אשר לעתירה להציב את המחסום במקום אחר, קיבלנו את עמדת המדינה כי הדבר אינו ניתן למימוש לעת הזו מטעמים אופרטיביים, וכי ענין זה יבוא על תיקונו עם הצבת הגדר הנבנית כאמור כ"עוטף ירושלים".

בכפוף לאמור לעיל בענין חופש המעבר של העותרים, העתירה נדחית.