ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 6129/99
בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט ע' ר' זועבי
המערער : ולדימיר יעקובזון
נגד
המשיב ה : מדינת ישראל
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 2.9.99 בת"פ
146/96 שניתן על-ידי כבוד השופט
א' רזי
תאריך הישיבה:
כ"ז בכסלו התש"ס ( 06.12.99 )
בשם
המערער : עו"ד סולימאן סולימאן
בשם
המשיב ה: עו"ד נעמי גרנות
בשם שירות המבחן: הגב' רחל ויינשטיין
פסק-דין
המערער היה מעורב בתאונת דרכים בה גרם למותו של אדם והורשע בהריגה, בנהיגה במהירות בלתי סבירה ובאי ציות לתמרור. הוא נדון למאסר לתקופה של 20 חודש ולפסילה מלקבל או מלהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 15 שנה. הערעור נסב על ההרשעה ולחילופין על העונש.
קראנו בעיון את הודעת הערעור המפורטת של המערער, הקשבנו קשב רב לטענותיו של הסניגור המלומד ולא מצאנו בטענותיו דבר שיש בו כדי לנגח את קביעותיו הברורות של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' רזי) המעוגנות היטב בחומר הראיות וכך גם המסקנות העולות מן העובדות שנקבעו.
על פי העובדות שנקבעו ושבהן אין אנו מוצאים להתערב, נהג המערער במשאית שעליה מערבל בטון והתקרב לצומת בכביש תלול, כאשר בכוון נסיעתו מוצבים במרחקים שונים מהצומת שלטי אזהרה בדבר המדרון התלול, המקום המסוכן והוראה להישאר בהילוך נמוך. לפניו בצומת עמדה שיירת כלי רכב ובראשה רכב שעמד לפנות שמאלה תוך איתות וציות להנחיית שוטר ואז, משנוכח המערער שלא יספיק לבלום, סטה שמאלה ימינה ושוב שמאלה וגרם להתנגשות הטראגית.
כפי שקבע השופט היה לבלמים כוח בלימה והרכב אכן השאיר סימני בלימה מקוטעים שהצביעו על מהירות גדולה בהתחשב בנסיבות המקום, במצב התנועה ובסוג הרכב בו נהג המערער. מהירות זו גרמה לאי יכולת לעצור בעוד מועד ולגרימת התאונה. המערער הכניס עצמו למצב מצוקה עקב נהיגה פזיזה וחסרת אחריות וגרם לתאונה קטלנית. הייסוד העובדתי של העבירה התקיים במלואו במערער.
אשר לשאלת היסוד הנפשי הדרוש לעבירת ההריגה, קבע בית המשפט כי יסוד זה התקיים במערער. אנו תמימי דעים עם קביעה זו, אותה תמך בית משפט קמא בפסיקת בית משפט זה (ראו: ע"פ 1100/93 סובאח נ' מדינת ישראל , פ"ד מז(3) 635; ע"פ 5290/94 אגבריה סעיד נ' מדינת ישראל , (לא פורסם); ע"פ 5910/94 ברקוביץ נ' מדינת ישראל , פ"ד מט(5) 353.
בענייננו אומר כבוד השופט א' רזי:
"האופן בו נהג הנאשם עובר לתאונה איננו מאפשר לסווג את התנהגותו כמהלך שנעשה מבלי שהיה ער לסכנה האיומה הרובצת לפתחו. המשמעות הנובעת מכניסה למדרון תלול בשיפוע של 8 מעלות, תוך נהיגה ברכב כבד העמוס לעייפה במטען, במהירות שלא התאימה לתנאי הדרך, בהתעלמות מהתנועה בכביש ומתמרורי האזהרה, כל אלה היו בוודאי מצויים בתודעתו של הנאשם, שהכיר את מסלול הנסיעה. אינני יכול להעלות בדעתי שקיימת אפשרות אחרת".
דברים אלה מקובלים עלינו.
אשר על כן, דין הערעור על הכרעת הדין להידחות.
אשר לעונש, הסניגור שטח בפנינו את נסיבותיו האישיות המיוחדות של המערער וביקש להקל בעונשו; אלא שכל הנסיבות נלקחו בחשבון על-ידי הערכאה הראשונה, שנתנה להן את משקלן הראוי במכלול השיקולים שנשקלו על ידה. העונש הולם את העבירה, את נסיבותיה ותוצאותיה והוא מביא בחשבון גם את הנסיבות האישיות, שאחרת, היה העונש חמור יותר. אשר על כן, נדחה הערעור גם על חומרת העונש.
ניתן היום, כ"ז בכסלו תש"ס
(6.12.99).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99061290.
J04