בג"ץ 6134/21 חמאזה חמדאן נ. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון יחידת הפיקוח

השופט י' עמית :

1.

בעתירה שלפנינו ביקש העותר להורות למשיבה להחזיר משאית שבבעלותו, שנתפסה על ידי פקחי המשיבה ביום 20.8.2021 מכוח סעיף 60(א) לצו בדבר הוראת בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009. כפי שעולה מהעתירה ומנספחיה, המשאית נתפסה מאחר ששימשה לביצוע עבודות שבוצעו ללא היתר.

2.

המשיבה טענה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי, מאחר שהיה על העותר לנקוט תחילה בהליך של השגה, כאמור בסעיף 4א(א) להוראות בדבר תפיסת רכוש (יהודה והשומרון), התשס"ז-2006 (להלן: הצו ) הקובע כלהלן:

"4א.(א) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן 4(א), ולא מסר בעל סמכות השחרור הודעה תוך המועד הקבוע בסעיף קטן 4(ג), או ביקש בעל הרכוש להשיג על תנאי השחרור הקבועים בהודעה, יהיה רשאי בעל הרכוש להגיש

השגה לראש המינהל האזרחי ; ראש המינהל האזרחי רשאי להסמיך את ראש תחום תשתית במינהל האזרחי או סגנו של ראש תחום תשתית במינהל האזרחי, לדון בהשגות אלו; ההשגה תוגש בתוך 14 ימים מחלוף המועד הקבוע בסעיף 4(ג)".

על כך השיב העותר, כי הוא אינו מבקש להשיג על תנאי השחרור של המשאית, אלא על עצם תפיסת המשאית, באשר לדידו לא היה בסיס חוקי לתפיסתה או לגביית הוצאות תפיסה ואחזקה כפי שנדרש על ידי המשיבה כתנאי לשחרור המשאית.

3.

דין הטענה להידחות. על פי פירוש סביר ותכליתי של הוראת סעיף 4א(א) לצו, ניתן במסגרת ההשגה להעלות טענות לא רק לגבי תנאי השחרור הקבועים בהודעה, אלא גם על עצם החוקיות של תפיסת הטובין. פרשנות זו רצויה גם מבחינת הרציונל שעומד בבסיס מיצוי ההליך המינהלי, באופן שכל טענות בעל הרכוש יישמעו ויידונו עוד לפני הפנייה לערכאות. מכל מקום, כך גם הובהר על ידי המשיבה במענה להחלטתי מיום 6.10.2021.

4.

סוף דבר, שאנו דוחים את העתירה בשל אי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי. ממילא אין מקום למתן צו ביניים המורה על החזרת המשאית לעותר. עם זאת, ועל מנת לאפשר לעותר לנקוט בהליך ההשגה, ניתן בזה צו המורה כי עד ליום 10.11.2021 המשיבים לא יעשו שום פעולה נוספת כאמור בהוראות בדבר תפיסת רכוש (יהודה והשומרון), התשס"ז-2006, דהיינו, כי המשאית שנתפסה תישאר בחזקת המשיבה, לא תימכר ולא תיעשה בה כל דיספוזיציה במהלך שלושים הימים הקרובים.

5.

בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, נציין כי בצו התפיסה וכן בהודעה על תנאים לשחרור טובין תפוסים, לא מצאנו הפנייה לאפשרות בעל הטובין לנקוט בהליך ההשגה. גם בתכתובת שהתנהלה בין בא כוח העותרים למשיבה, לא הפנתה המשיבה את תשומת לב העותר כי עומד לרשותו מסלול של השגה. על כך יש להצר, וטוב יעשו הגורמים הנוגעים בדבר, אם יתקנו את טופסי צו התפיסה וההודעה על תנאי שחרור הטובין, באופן שיבהיר כי ניתן להגיש השגה על תפיסת הרכוש.

לאור זאת, איננו רואים לעשות צו להוצאות.