בג"ץ 6146-23 בג"ץ 6146-23

1.לאחר שעיינו בחומר שלפנינו, ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, קיבלו העותרות המלצת בית המשפט וחזרו בהן מעתירתן, תוך שמירת כלל הטענות והזכויות.

משכך העתירה נדחית בזאת ובנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

2.בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם.

העתירה שלפנינו משקפת את מצוקתם של תושבי העותרות אשר נתונים מזה שנים למטרדי רעש עקב פעילות שדה התעופה בהרצליה, פעילות שהולכת וגדלה עם השנים, כפי שעולה ממספר התנועות השנתי בשדה. השנים חלפו-עברו, הוקמה ועדת בודינגר בשנת 2009, התקבלו החלטות ממשלה, אך עד היום לא הועתקה פעילותו של השדה וספק אם יש התקדמות ממשית בתכנון החלופה ובמימושה.

רשמנו לפנינו הצהרת המשיבים 5-1 כי הם מחוייבים ואוכפים את מגבלת הגבול העליון לרעש יממתי מצטבר של 65 Ldn כאמור בסעיף 6.9 לתמ"א 15/ב. עם זאת, אין במגבלה זו כדי לפתור את הבעיה של רעש חריג בדיד. טוב יעשו המשיבים אם יקיימו "שולחן עגול" של כל הגורמים הנוגעים בדבר, תוך שיתוף העותרות, על מנת לבחון אפשרויות להפחתת מטרדי הרעש. מבלי לקבוע מסמרות, ראוי לבחון את הטענה כי מספר קטן יחסית של מטוסי בתי הספר לטיסה הם שמהווים את עיקר הבעיה.

רשמנו לפנינו את הנתונים שיש לאסוף כאמור בסעיף 3 לסיכום מנהל רת"א של הדיון מיום 2.5.2024.