בג"ץ 615/08 וירגיניה אשר נ. שר הפנים

השופטת ע' ארבל:

1.

העותרים מבקשים כי יוענק לעותר 2 (להלן: העותר ), תושב האיזור, מעמד בישראל מכוח נישואיו לעותרת 1 (להלן: העותרת ), שהינה אזרחית ישראלית. ברקע הדברים עומדת עתירה קודמת שהגישו העותרים (בג"ץ 233/06), שנדחתה לאחר שעניינו של העותר נידון גם על ידי ועדת המאויימים, ונדחה – נוכח הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: החוק ). יחד עם זאת, בפסק הדין צויין כי פתוחה בפני העותרים הדרך להגיש בקשה מתאימה לוועדה המקצועית לפי סעיף 3א1 לחוק, לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים (להלן: הוועדה ).

2.

העותרים טוענים כי אכן פנו לוועדה, אך לטענתם הדבר לא קידם את הטיפול בעניינם. מכאן העתירה הנוכחית, בגידרה הוצא ביום 3.3.08 צו ביניים המורה כי עד להכרעה בעתירה יימנעו המשיבים מלהרחיק את העותר מישראל.

3.

עיינו בעתירה על נספחיה, כמו גם בתגובת המשיבים, ונחה דעתנו כי דין העתירה להידחות על הסף. כעולה מתגובת המשיבים, בפנייתם לוועדה לא צירפו העותרים לטופס הוועדה כל מסמך נוסף, בניגוד לנטען בעתירה. הוועדה טרם בחנה את הבקשה, ואף פנתה אל העותרים אך לאחרונה בבקשה לצרף את המסמכים הנדרשים לצורך בחינת הבקשה שהגישו העותרים. משכך, מקובלת עלינו עמדת המשיבים כי העתירה הינה עתירה מוקדמת. נוסיף, כי בעתירה לא פורט מתי הגישו העותרים את הבקשה לוועדה.

העתירה נדחית אפוא על הסף.

צו הביניים שהוצא במסגרת העתירה – בטל.