בג"ץ 6160/00 מהר סנדוקה נ. יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה

העותר הגיש עתירה לביטול צו הריסה מינהלי שהוצא נגדו ביום 7.10.99. ביום 26.11.01 הגישו בעלי הדין בקשה מוסכמת למחיקת העתירה הואיל והמשיבים הודיעו שאין בדעתם לעמוד על ביצוע צו ההריסה. העתירה נמחקה.

העותר הגיש בקשה לפסיקת הוצאות משפט. העותר טען כי ניתן היה לייתר את העתירה מלכתחילה אלמלא התעקשו הרשויות על הריסת ביתו של העותר, תוך עקיפת עמדת רשויות התכנון אשר השתתפו במהלך של הכנת תכנית מתאר בשיתוף עם תושבי שכונת בית חנינא.

המשיבים דוחים את טענות העותר. לשיטתם, צו ההריסה הוצא כדין, נגד עותר שעשה דין לעצמו, ואף המשיך בבניה בלתי חוקית. המשיבים מציינים כי הטעם לשינוי עמדתם נעוץ בכניסתה המיועדת לתוקף של תוכנית מתאר 6671, אשר יכולה לאפשר לעותר להגיש בקשה להיתר בניה.

עיון בהודעת בעלי הדין על מחיקת העתירה מלמדת כי עמדת המשיבים בדין יסודה. בעלי הדין מסבירים כי "בעת האחרונה חלה התפתחות ולפיה עומדת להיכנס לתוקף תכנית 6671 שאמורה לחול גם על ביתו של העותר. על כן אין בכוונת המשיבים לעמוד על ביצועו של צו ההריסה המינהלי". משהוסכם על ידי בעלי הדין כי זהו הטעם לשינוי עמדת המשיבה, שוב לא ניתן לטעון כי עמדתה השתנתה עקב הגשת העתירה.

זאת ועוד, הטענות בדבר אפליה פסולה או שיקולים זרים לא התבררו ולא ניתן לומר כי די בעצם העלאתן כדי לחייב את המשיבה בהוצאות, או כי עצם העלאתן היא שהובילה לשינוי בעמדת המשיבה, להבדיל משינוי הנסיבות כפי שתואר בהודעת בעלי הדין (ראו החלטת כב' הרשם שחם בג"ץ 5825/01 סוהא ח'ורי סלאמה אבו מנה נ' שר הפנים ).

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.