בג"ץ 6178/97 יוסף אסעד פלנה נ. צבא הגנה לישראל

העותר הינו אסיר שעבר עבירות ביטחון ונדון למאסר בפועל בן שלוש-עשרה שנים בגין ניסיון לרצח ועבירות אחרות. את מאסרו מבצע הוא בכלא שיקמה בישראל.

קבילת העותר היא, כי רשויות המדינה מונעות מאחותו ומארוסתו לבקר אותו בכלא בישראל, ולטענתו מניעה זו פוגעת בזכויותיו כאסיר.

קיבלנו את תגובת המדינה לעתירה, ומסתבר שהדברים אינם כצעקתה. ראשית לכל, כך נמצאנו למדים, ניתנו היתרי ביקורים לחמישה מבני משפחתו של העותר, ובהם הוריו ושלושה מאחיו. היתרים אלה תוקפם הוא למספר חודשים וניתן לחדשם מעת לעת.

אשר לאחותו ולארוסתו (על-פי הנטען) של העותר: שתי אלו אכן מנועות כניסה הן לישראל מטעמי ביטחון, וממילא אין הם זוכות לקבל היתרי כניסה דומים לאלה שניתנו לבני המשפחה האחרים. יחד-עם-זאת, כך מודיעה אותנו פרקליטות המדינה, תוכלנה שתי נשים אלו לקבל - מעת לעת - היתרי כניסה מיוחדים וחד-יומיים לביקור העותר בכילאו, ובלבד שהביקורים ייעשו על-פי הוראות רשויות הביטחון. תנאי נוסף הוא, כי הגברת מלאך פרח פלנה, שהעותר מעיד עליה כי ארוסתו היא, תוכיח להנחת דעתן של הרשויות כי אמנם ארוסתו היא. הוכחה זו יכולה שתיעשה על-דרך הגשת מסמכים רלוונטיים או באמצעות הגשת תצהירים.

משלמדנו וידענו כל אלה, שוב בא העותר על סיפוקו ואנו מחליטים לדחות את העתירה בלא לזמן שמיעה על-פה לשמיעת טיעוני הצדדים.

מזכירות בית-המשפט תדאג להעברתן של החלטה זו ושל התגובה שהוגשה לבית-המשפט מטעם פרקליטות המדינה לידי העותר בכלא שיקמה.