פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6197/08
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט א' רובינשטיין
העותרת:
יוליה קוזלנקו
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
י"ז בשבט התשס"ט
(11.02.2009)
בשם העותרת:
עו"ד צבי ריש
בשם המשיב:
עו"ד רועי-אביחי שויקה
פסק-דין
לעותרת מעמד של תושבת קבע בישראל מאז דצמבר 2008, ועתירתה היא לקבלת אזרחות. הרקע לעתירה נעוץ בהשתלשלות ארוכה של אירועים שראשיתם בהיות העותרת קטינה שקיבלה אזרחות בטעות, עקב הצהרה לא נכונה. האזרחות ניתנה לה כשהגיעה לארץ ב-1991 עם אביה שאינו יהודי אך היה נשוי ליהודיה, ובוטלה בידי המשיב בשנת 2000. ב-2006 עתרה העותרת לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לקבלת מעמד של תושבות קבע וביחס למעמד זה היתה הבנה שבהיעדר מניעה יינתן לה, לאחר שתשהה שנה ברישיון ישיבה מסוג א/5. עקב שרשרת של טעויות שמשרד הפנים תרם להתרחשותן, התעכב מתן המעמד של תושבות קבע עד לדצמבר 2008. כיום אין לעותרת עילה מובהקת לקבלת מעמד של אזרחות, על אף טיעוני בא-כוחה שהתבססו על שהותה הממושכת בישראל ועל התקלות שארעו בדרך להכרה במעמדה של העותרת. על פי סעיף 5 לחוק האזרחות ניתן לעבור ממעמד של תושבות קבע לאזרחות רק בהתקיים תנאים מסוימים, שטרם נבחנו על ידי המשיב ואין מדובר בזכות אלא בעניין שבשיקול דעת. נוכח מצב זה איננו רואים בסיס להיעתר לסעד המבוקש ליתן לעותרת אזרחות.
עם זאת, אין, כמובן, מניעה שהעותרת תפנה למשיב בבקשה לאזרחות ולקיצור התקופה של התאזרחות מאז היתה לתושבת קבע בהתחשב בתקופת שהותה הממושכת בישראל, ובשים לב להשתלשלות האירועים שקדמה למתן המעמד של תושבות הקבע, יש להניח כי המשיב אכן ישקול במסגרת שיקול הדעת המסור לו גם נתונים אלה לשם קיצור התקופה שבין תושבות הקבע לאזרחות.
בכפיפות לאמור, העתירה נדחית.
ניתן היום, י"ז בשבט התשס"ט (11.02.2009), בפני
באי-כוח הצדדים.
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ת
ש ו פ ט