בג"ץ 6197-22בג"ץ 6197-22

1.לפניי בקשת העותרות למתן החלטה בבקשתן לסעד ביניים תוך קביעת מועדי דיון מזורזים לדיון בעתירתן – עתירה אשר הוגשה ביום 15.9.2022. עניינה של העתירה הוא מינויים שנערכו למועצת החינוך הממלכתי-דתי מכוח החלטה 1847 של ממשלת ישראל ה-36 "אישור מינוי חברים למועצה לחינוך ממלכתי דתי (מועצת חמ"ד)" (6.9.2022).

2.במסגרת בקשתן הנוכחית, שבות העותרות על הטענות אשר עומדות בבסיס עתירתן, תוך שהן מצרפות מסמך חדש הנושא תאריך 6.9.2022 – אשר לא צורף לעתירתן המקורית – וכותרתו: "מפגש ראשון – מועצת החמ"ד". מסמך זה, המעיד על כוונתה של מועצת החינוך הממלכתי-דתי להתכנס ביום 2.10.2022, מחייב לדידן את קבלת בקשתן לסעד הביניים המבוקש. כך ביתר שאת לאור החלטתי מיום 15.9.2022, אשר הורתה על הגשת תגובת המשיבים לעתירה במועד מאוחר מזה אשר נקבע להתכנסות הנ"ל.

3.לאור כל המפורט, טוענות העותרות כי אין – וגם לא יכולה להיות, לשיטתן – כל מחלוקת בדבר הצורך הבוער בהקפאת המינויים שבוצעו: כך לאור סיכויי עתירתן ושיקולי מאזן הנוחות, כאחד.

4.דין הבקשה להידחות.

5.הבקשה בגדרה נתבקשה החלטתי הנוכחית – בקשה למתן צו ביניים ולצו ארעי – כלל לא הוגשה לפניי, ועל כן ממילא לא ניתנה בה כל החלטה. כל שניתן לאתר ביחס לסעדי הביניים המבוקשים כעת הוא התבטאות לקונית ששורבבה-לה במסגרת העתירה לצו על-תנאי – וזאת, ללא פירוט נימוקיה. המסמך שעומד בבסיס בקשת העותרות הנוכחית, שעניינו, כאמור, כינוס חברי המועצה, קדם אף הוא למועד הגשת העתירה; ועל כן לא ברור מדוע העותרות בחרו להשמיטו מעתירתן אם הן אכן סברו כי יש בו כדי להשפיע על קבלת החלטה בעניינן.

6.על אף כל האמור, ומשהובאה הבקשה הנוכחית לפניי, אתייחס גם לגופה. לא מצאתי בנימוקים שפורטו בבקשה זו הצדקה למתן סעדי הביניים המבוקשים. זאת, מאחר שהעותרות לא הניחו תשתית עובדתית – ולו תשתית לכאורית – לכך שאי-מתן הסעד הארעי המבוקש עלול ליצור מצב דברים בלתי הפיך.

7.לאור כל האמור, הבקשה נדחית בזאת.