בג"ץ 622/15 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט י' עמית :

1.

העתירה שלפנינו נסבה על החלטת ועדת המאויימים שדחתה את בקשת העותר למתן היתר שהייה בישראל. במסגרת העתירה נטען על ידי העותר, כי בהיותו נער כבן 16 בלבד נעצר בשנת 2004 עם שלושה מבני משפחתו בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל, וכי היה עצור משך כשנתיים עד ששוחרר לאחר תשלום שוחד והוחלט על סגירת התיק. לטענת העותר, בשנת 2009 התיק בו הואשם נפתח מחדש, והוא נשפט ל-15 שנות מאסר בפועל. בשנת 2014, לאחר כ-5 שנים בהם הוחזק בכלא, הצליח לברוח מבית הסוהר לאחר שניסר את הסורגים בחלון תאו, תוך שהוא נעזר במסורית קטנה שאחד הסוהרים הבריח לו תמורת תשלום.

2.

מתשובת המשיבות ומעיון בחומר הסודי שהונח בפנינו, עולה כי העותר לא שימש מעולם כסייען של גורמי הבטחון ולא היה קשור לזרוע בטחונית כלשהי, והגם שיש לגביו שמועות בשטחים, הרי שאין אינדיקציה למאויימות כנגדו.

3.

די בכך כדי לדחות את העתירה לגופה, אך בנסיבות המקרה מצאנו לדחותה גם בשל חוסר ניקיון כפיים מצד העותר.

הנה כי כן, בעוד העותר טוען כי הוחזק במאסר בשטחי הרשות בין השנים 2014-2009, טענה המדינה כי נעצר פעמיים בעת שנכנס לישראל. על כך הגיב העותר בטענה כי ככל הנראה מדובר באדם אחר שהזדהה בשמו, ואף הוסיף והכביר בטענות שונות המוכיחות לטענתו כי אין מדובר בו. לבקשתנו, בדקו המשיבות עניין זה ונתברר כי במסגרת החקירה מיום 2.4.2012 בתחנת מעלה אדומים נלקחו טביעות אצבעותיו של הנחקר, שנמצאו זהות לטביעות אצבעותיו של העותר. די בממצא זה כדי להשמיט את טענות העותר מבסיסן ולהצביע על כך שהעתירה לוקה בחוסר ניקיון כפיים.

4.

סופו של דבר, ועל אף שבאי כוח העותר עשו ככל שניתן לטובת מרשם, ואף מעבר לכך, שדין העתירה להידחות, ואף לא מצאנו טעם לאפשר למשיבות להגיב להודעתו האחרונה של בא כוח העותר מיום 28.5.2015.

אשר על כן העתירה נדחית. הרבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.