בג"ץ 6228/22פלוני נ. בית המשפט המחוזי תל אביב

השופט נ' סולברג :

1.

עתירה לביטול פסק דין מיום 16.5.2022, שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים ע' רביד , נ' שילה ו- ס' רסלר-זכאי ), בעמ"ש 34629-11-21 (להלן: פסק הדין של בית המשפט המחוזי ) .

2.

הרקע שבפסק הדין, ובבסיס העתירה דנן, הוצג בהרחבה בהחלטת השופטת י' וילנר , בבע"ם 4118/22 פלוני נ' פלוני , מיום 1.8.2022 – ואין צורך להאריך בו. בתמצית אציין, כי בין העותר למשיבים 3-2, קיים סכסוך הנוגע לירושת אביהם המנוח, ולתוקפה של צוואה שהותיר אחריו זה האחרון. תחילה, הוציא הרשם לענייני ירושה צו לקיום צוואת המנוח. בעקבות תביעה שהגישה המשיבה 2, הורה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ק' גיל ), בפסק דין מיום 3.6.2018, שניתן במעמד צד אחד, כי הצו יבוטל, משנמצא כי המנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה (ת"ע 9159-10-17 ו-ת"ע 10610-04-18). העותר סרב להשלים עם קביעה זו, והגיש תביעה לביטול פסק הדין. עמדתו התקבלה (השופטת ק' גיל ; תמ"ש 39115-03-19, מיום 30.9.2021), אך תוצאה זו נהפכה לאחר מכן בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בעקבות ערעור שהגישה המשיבה 2. ממילא, פסק הדין המקורי של בית המשפט לענייני משפחה, אשר הורה על ביטול צו קיום הצוואה – שב לתוקפו. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית משפט זה – הלוא היא בע"מ 4118/22 שהוזכר לעיל. הבקשה נדחתה, בהתאם להוראות תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, משנמצא כי הבקשה אינה מעוררת סוגיה עקרונית כלשהי, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ומשלא קם חשש לעיוות דין.

3.

העותר לא אמר נואש, ובחלוף ימים ספורים ממתן פסק הדין בבע"ם 4118/22 האמור, הגיש עתירה, דומה עד מאוד לעתירה המונחת לפנינו עתה, ובה ביקש להורות על ביטול פסק הדין של בית המשפט המחוזי. עתירתו-זו נדחתה, בפסק דין מיום 21.8.2022, והעותר אף חויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך של 5,000 ₪ (בג"ץ 5485/22 פלוני נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב ; השופטים ע' ברון , י' כשר ו- ר' רונן ). בהמשך, ביום 5.9.2022, נדחתה גם בקשה לעיון חוזר בפסק הדין.

4.

עתה מבקש העותר, פעם נוספת, כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, יורה על ביטול פסק הדין של בית המשפט המחוזי, מאחר שלשיטתו פסק הדין ניתן בחוסר סמכות.

5.

דין העתירה להידחות על הסף. כפי שהובהר לעותר, חזור והבהר, במסגרת בג"ץ 5485/22 הנ"ל, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של הערכאות השיפוטיות המוסמכות, ועניינו של העותר אינו מצדיק חריגה מכלל זה. נראה כי העותר לא הפנים את אשר נכתב במפורש בבג"ץ 5482/22, כי "העובדה שהעותר מתקשה, כפי שהינו מעיד על עצמו, להשלים עם החלטה שניתנה על ידי בית משפט זה, אינה עילה להגשת עתירה לבית משפט זה ביושבו כבג"ץ" . חלף זאת, שב העותר והגיש לפנינו עתירה נוספת, שאינה אלא 'אותה גברת בשינוי אדרת', וחבל שכך, שכן ניתן להניח, כי אחריתה של העתירה דנן, היתה ידועה לעותר כבר בראשיתה, מיד עם הגשתה.

העתירה נדחית אפוא על הסף; העותר יִשא בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך של 6,000 ₪.